הרשאה מראש לביצוע פעולות עתידיות בחשבון בנק משותף לאחר מותו של אחד מבעלי החשבון (טופס אריכות ימים, סעיף היוותרות בחיים)

אימות חתימה נוטריוני מה זה ומתי נצטרך? מה המחיר על פי תקנות משרד המשפטים

המדריך המלא חקיקה מעודכנת 2022

הרשאה מראש לביצוע פעולות עתידיות בחשבון בנק משותף לאחר מותו של אחד מבעלי החשבון (טופס אריכות ימים, סעיף היוותרות בחיים)

בעלי חשבון בנק משותף יכולים לחתום על על טופס "אריכות ימים" שיאפשר לכל אחד מהם בעתיד להמשיך ולבצע פעולות בחשבון, לאחר שאחד מהם נפטר.

אם לא נחתם סעיף אריכות ימים לפני מותו של אחד השותפים, לא יוכל השותף שנותר בחיים להמשיך ולפעול בחשבון, והחשבון יוקפא עד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה.

סעיף "אריכות ימים" אינו גובר על דיני הירושה, ואם לאחר צו ירושה או צו קיום צוואה יתברר שהשותף משך כספים השייכים ליורשי המנוח, הוא ייאלץ להשיב כספים אלה ליורשיו החוקיים של הנפטר.

יש לבדוק האם הבנק הגביל את הוראת "אריכות הימים" למשך תקופה מסוימת, ובמקרה הצורך יש לשוב ולחדשה.

כאשר קיימים כמה שותפים בחשבון בנק (למשל בני זוג, הורה וילד, שותפים עסקיים וכו'), החשבון מוקפא באופן אוטומטי עם פטירת אחד השותפים, עד לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה.

במקרה זה השותף או השותפים שנותרו בחשבון אינם יכולים לפעול בחשבון בכל דרך שהיא, עד לשחרור החשבון. פעמים רבות, תהליך הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה אורך זמן רב, והמשמעות היא שהשותפים שנותרו בחיים אינם יכולים לפעול בכספים שנמצאים בחשבון כל אותו זמן, למרות שלפחות חלק מהכספים שייך להם.

כדי למנוע מראש מצב זה, קיימת לשותפים בחשבון האפשרות לחתום מראש, בעודם בחיים, על טופס או סעיף המכונה "אריכות ימים" או "היוותרות בחיים" בסניף הבנק בו מתנהל חשבונם.

סעיף זה מאפשר לשותפים להגדיר מה ייעשה בחשבון במצב בו אחד מהם הולך לעולמו, ומאפשר לשותף או לשותפים שנותרו בחיים להמשיך ולפעול בחשבון ללא מגבלה, גם טרם קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה.

מי זכאי?

שותפים בחשבון בנק.

תהליך מימוש הזכות

יש לחתום על הסעיף עם פתיחת חשבון הבנק, כחלק מטופס "תנאי ניהול חשבון".

כיום הסעיף מובנה וקיים באופן אוטומטי ברוב מסמכי פתיחת החשבון, אך רצוי לוודא עם הבנקאי/ת את דבר קיומו של הסעיף.

במקרה שחשבון הבנק כבר נפתח ללא החתימה על הסעיף, למשל כאשר מבוקש לצרף שותף לחשבון בנק שהיה בבעלותו של אדם יחיד, יש לברר עם הבנקאי/ת מהו ההליך.

שימו לב      

קיימים מקרים בהם הבנקים הגבילו את תוקפה של הוראת "אריכות ימים" למשך 20 שנים. יש לברר האם קיימת במקרה שלכם מגבלה כאמור, ובמקרה שפג תוקפה של ההוראה, כיצד לחדש אותה.

חשוב לדעת

סעיף "אריכות ימים" מאפשר לשותף הנותר בחיים לפעול ללא כל מגבלה, לרבות ריקון מוחלט של חשבון הבנק.

הסעיף אינו גובר על צו ירושה או צו קיום צוואה, כך שאם ימשוך השותף שנותר בחיים סכומי כסף מעבר לחלקו בחשבון ומעבר לחלקו בירושה (אם הוא יורש), הוא עשוי להידרש להשיב את הכספים שמשך ליורשיו של הנפטר.

סעיף "אריכות ימים" אינו יוצר שותפות בחובות, כך שהשותף שנותר בחיים אינו חייב בחובותיו של המנוח. עם זאת, אם השותף נטל מן החשבון סכומי כסף מעבר לחלקו בחשבון, ייתכן שיידרש להעביר אותם לידי נושי המנוח.

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

שם אתר טלפון
המשרד לשירותי דת https://www.gov.il/he/departments/news/emergency_hotline_for_the_evacuation_of_deceased *0120
המשרד לשירותי דת https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_religious_services/govil-landing-page 2-5311111
הרשם לענייני ירושה https://www.gov.il/he/departments/topics/inheritance_agor/govil-landing-page *2416
רשות האוכלוסין וההגירה https://www.gov.il/he/departments/population_and_immigration_authority/govil-landing-page *3450

גורמי ממשל

בנק ישראל – פיקוח ואסדרה

 

זכותון ליורשים ולקרובי אדם שנפטר לתקופה הסמוכה למוות

זכותון זה מרכז מידע על הפעולות שנדרשות לאחר מותו של אדם בכל הנוגע לירושה (העיזבון) ואופן מימושה

תוכלו למצוא מידע על הזכויות והחובות של היורשים והשאירים

כדאי לשים לב להיבטים כספיים של סגירת חשבונות מסודרת עם עובדי סיעוד, משק בית וכו'

ההתמודדות הנפשית והרגשית שכרוכה באובדן של אדם קרוב עשויה להיות לא פשוטה, בעיקר בתקופה שסמוכה לפטירה.

 

מציאות החיים מלמדת, שלאחר פטירתו של אדם, קרוביו נדרשים להתמודד עם ההשלכות המעשיות שנובעות ממותו, דבר שהופך מורכב יותר בגלל הקושי הרגשי.

זכותון זה מרכז מידע על הזכויות וההליכים שעשויים לעמוד בפני מי שמתמודד עם פטירה של אדם קרוב בכלל ועל זכויות היורשים ואופן מימושן, בפרט.

הזכותון, שבנוי במתכונת של שאלות נפוצות והתשובות עליהן, מחולק לארבעה נושאים עיקריים:

  • הקמת המצבה
  • סגירת חשבונות וחובות של הנפטר
  • מימוש הירושה
  • הכרת הזכויות של השאירים – האלמנה והיתומים

הקמת המצבה

שאלה תשובה הערות
מה התהליך הנדרש להקמת מצבה על הקבר? ·         תשתית למצבה שנבנית על ידי חברת הקבורה

·         המצבה עצמה

·         בניית תשתית המצבה על ידי חברת הקבורה אינה מכוסה ע"י דמי הקבורה מטעם המוסד לביטוח לאומי

·         חברת קבורה אינה רשאית לגבות תשלום ישירות מהמשפחה עבור בניית יסוד למצבה (יציקה סביב מקום הקבורה).

·         התשלום יבוצע באמצעות קבלן המצבות הרשאי לגבות תשלום זה מהמשפחה במסגרת גביית התשלום עבור המצבה (ראו חוברת מידע למשפחת הנפטר)

האם יש סיוע ממשלתי להקמת מצבה, ובאלו מקרים? באופן כללי אין סיוע להקמת מצבה, מלבד המקרים הבאים:

 

·         הקמת מצבה לנפטרים גלמודים

·         מענק מצבה לניצולי שואה

·         השתתפות בהקמת מצבה לנכה המלחמה בנאצים

·         מצבה לחלל פעולת איבה

·         השתתפות בהקמת מצבה לבני משפחה של חללי פעולת איבה

·         הקמת מצבה לתורם איברים

·         הקמת מצבה לחללי צה"ל בבית עלמין צבאי ללא עלות. אם משפחת החלל מבקשת כי החלל ייקבר בקבורה אזרחית ומעדיפה מצבה אזרחית, היא תהיה זכאית להשתתפות במימון הקמת המצבה האזרחית בסכום של עד 4,480 ₪. (נכון לינואר 2017)

 

סגירת חשבונות וחובות של הנפטר

  • אחרי פטירתו של אדם, יש לכסות את חובותיו לפני מימוש הירושה וחלוקת העיזבון בין היורשים.
  • אם בסמוך לפני הפטירה, הועסק מטפל סיעודי או עוזרת בית, הפטירה מהווה פיטורים של העובד/ת וכתוצאה מכך הוא זכאי/ת לכל הזכויות שנובעות מסיום יחסי העבודה, כגון: המשכורת האחרונה, דמי הודעה מוקדמת, תשלום דמי הבראה על התקופה שעבורה הם לא שולמו, פדיון חופשה שנתית ופיצויי פיטורים.
  • כל הסכומים האלו ישולמו לרוב מתוך העיזבון, חוץ מכספי פיצויים שהופרשו לביטוח הפנסיוני. במקרים חריגים ניתן לתבוע את הסכומים הללו ישירות מהיורשים כפי שמפורט בטבלה הבאה.
  • למידע נוסף ולהרחבה בנושא זה ראו טיפול בכספים וברכוש של בן משפחה לאחר מותו.
שאלה תשובה הערות
יש צורך להודיע לגופים כמו בנקים על הפטירה? ·         לא, בעקבות הדיווח הראשוני על הפטירה, משרד הפנים מעביר את המידע בדבר הפטירה לרוב הגופים הפיננסיים כדי למנוע מצב של פגיעה בנכסים בניגוד לצוואה (אם קיימת).

·         לאחר שנודע לבנק על הפטירה, החשבונות מוקפאים עד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ולא ניתן לבצע בהם כל פעולה.

ניתן לקבל את הכספים שקיימים בחשבונות קופות גמל וקרנות פנסיה של נפטר גם ללא צו קיום צוואה או צו ירושה, אם מתקיימים התנאים שבחוזר הממונה על שוק ההון מס' 2017-9-8.
מה קורה עם חשבון בנק משותף כשאחד מבני הזוג נפטר? ·         חשבונות הבנק על שם הנפטר מוקפאים עד למימוש צו ירושה או צו קיום צוואה, כולל חשבון שהיה רשום על שם הנפטר במשותף עם בן זוג או ילד.

·         כדי למנוע מצב שבו חשבון הבנק מוקפא עד לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, על שני בני הזוג, או ההורה והילד, לחתום מראש בבנק על טופס "אריכות ימים" (או סעיף "היוותרות בחיים") בחשבון הבנק המשותף.

·         חשוב: טופס "אריכות ימים" או סעיף "היוותרות בחיים" לא גובר על דיני הירושה. לכן, ייתכן מצב שבו השותף שנותר בחיים יידרש, בהחלטת בית משפט, להחזיר סכומי כסף שהוא משך מהחשבון המשותף, וששייכים ליורשי המנוח לפי צו הירושה או צו קיום הצוואה.

למידע נוסף ראו חוזר המפקח על הבנקים בעניין סעיף "היוותרות בחיים"
מה קורה אם ממשיכות להגיע הכנסות לנפטר כגון תשלומי שכר דירה עבור דירה מושכרת? ·         בהתאם לחוק הירושה, כל ההכנסות וההתחייבויות להן זכאי הנפטר, גם אם הן מתקבלות לאחר מותו, מהוות חלק מהעיזבון וכאשר העיזבון מחולק, הן עוברות ליורשים.

·         הכנסות אלה יכולות לכלול הכנסות מעבודה, ריביות, דמי שכירות מדירה מושכרת וכדומה.

·         לבדיקת שיעור המס שעשוי לחול על הכנסות שונות שמתקבלות לאחר הפטירה, יש להיוועץ עם מומחה למיסוי.

מה קורה אם הנפטר העסיק עובד זר סיעודי? ·         אם העובד הועסק במשך שנה רצופה לפחות אצל המעסיק, הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.

·         העובד יכול לקבל את הפיצויים מקופת הגמל או קרן הפנסיה שאליה הופרשו כספי הפיצויים, או מעיזבון המנוח (אם בתקופת העסקתו לא הופרשו כספי פיצויים לביטוח פנסיוני או שהופרשו רק בחלקם).

·         בכל מקרה, העובד זכאי לזכויות נוספות שנובעות מסיום העסקתו, כגון: המשכורת האחרונה, דמי הודעה מוקדמת, תשלום דמי הבראה על התקופה שעבורה הם לא שולמו ופדיון חופשה שנתית.

·         כל אלה ישולמו לרוב מתוך העיזבון, חוץ מכספי פיצויים שהופרשו לביטוח הפנסיוני (שאותם יש לקבל ישירות מקופת הגמל).

·         במקרה שהעובד זכאי לקבל את הפיצויים ואת הכספים האחרים מעיזבון המנוח, הוא הופך לנושה של העיזבון וזכאי לקבל את חלקו בהתאם לסדר הנשייה המקובל.

·         ככלל לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים, אבל אם אחד מקרובי המשפחה היה מעורב בהעסקתו ובעבודתו של העובד באופן מלא שחורג מגדר הפעולות שמתבקשות באופן טבעי ממערכת הפיקוח על ענייני המטופל, בית המשפט עשוי להכיר בו כמעסיק ישיר, ולשם כך על העובד לתבוע את זכויותיו ישירות ממנו.

·         אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום מתחלקת בין עיזבונו של המטופל לחברת הסיעוד על פי החלק היחסי של כל אחד מהם.

·         המידע נכון ורלוונטי גם במקרה של עובד זר שמועסק בצורה לא חוקית או ששוהה בישראל שלא כחוק.

·         ראו פירוט נרחב בזכותון עובד זר בסיעוד שפוטר או שמעסיקו אושפז או נפטר והסדרת חובות אדם שנפטר.

·         אם הנפטר מותיר אחריו אלמנה שיכולה להיעזר בשירותיו של העובד הזר, ניתן להגיש בקשה להמשך העסקה של עובד זר בסיעוד מטעמים הומניטריים.

מה קורה אם הנפטר העסיק עוזרת בית? ·         אם העובדת הועסקה במשך שנה רצופה לפחות אצל המעסיק, היא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים.

·         העובדת יכולה לקבל את הפיצויים מקופת הגמל או קרן הפנסיה שאליה הופרשו כספי הפיצויים, או מעיזבון המנוח (אם בתקופת העסקתה לא הופרשו כספי פיצויים לביטוח פנסיוני או שהופרשו רק בחלקם).

·         בכל מקרה, העובדת זכאית לזכויות נוספות שנובעות מסיום העסקתה, כגון: המשכורת האחרונה, דמי הודעה מוקדמת, תשלום דמי הבראה על התקופה שעבורה הם לא שולמו ופדיון חופשה שנתית.

·         כל אלה ישולמו לרוב מתוך העיזבון, חוץ מכספי פיצויים שהופרשו לביטוח הפנסיוני (שאותם יש לקבל ישירות מקופת הגמל).

·         במקרה שהעובדת זכאית לקבל את הפיצויים ואת הכספים האחרים מעיזבון המנוח, היא הופכת לנושה של העיזבון וזכאית לקבל את חלקה בהתאם לסדר הנשייה המקובל.

לפירוט נרחב ראו הסדרת חובות אדם שנפטר וכן פיצויי פיטורים לעובד שמעסיקו נפטר.
מי אחראי על הסדרת החובות של הנפטר? ·         החובה להסדיר את חובותיו של נפטר חלה על היורשים או על מנהל עיזבון, אם מונה.

·         אם העיזבון עוד לא חולק, כל החובות ישולמו רק מתוך העיזבון, גם אם אין בהם כדי לכסות את כל החובות של הנפטר.

·         אם העיזבון חולק, ואם תהיה חובה להמשיך ולפרוע את חובות הנפטר, לא ישלם כל יורש לצורך כיסוי החובות יותר ממה שירש בעצמו, אלא במקרים שבהם יורשי המנוח נהגו באופן לא הגון כלפי הנושים.

לפירוט נרחב ראו הסדרת חובות אדם שנפטר.
מי אחראי ספציפית על סגירת החשבון מול עובד זר? ·         החובה להסדיר את חובותיו של נפטר חלה על היורשים או על מנהל עיזבון, אם מונה.

·         אם העיזבון עוד לא חולק, כל החובות ישולמו רק מתוך העיזבון, גם אם אין בהם כדי לכסות את כל החובות של הנפטר.

·         אם העיזבון חולק, ואם תהיה חובה להמשיך ולפרוע את חובות הנפטר, לא ישלם כל יורש לצורך כיסוי החובות יותר ממה שירש בעצמו, אלא במקרים שבהם יורשי המנוח נהגו באופן לא הגון כלפי הנושים.

למידע נוסף ראו זכותון עובד זר בסיעוד שפוטר או שמעסיקו אושפז או נפטר

 

מימוש הירושה

  • לאחר מותו של אדם, כל נכסיו (כספים, נדל"ן, רכוש, זכויות וחובות) שמכונים "עיזבון" (הירושה) עוברים ליורשיו.
  • זהות היורשים וזכויותיהם בעיזבון נקבעים בצו רשמי שנקרא "צו קיום צוואה" או "צו ירושה" ועד שלא ניתן הצו, לא ניתן לחלק את העיזבון.
  • אם המנוח השאיר צוואה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה (באופן מקוון או ידנית) ואם לא קיימת צוואה, יש להגיש בקשה לצו ירושה.
  • בקשה לצו קיום צוואה ומתן צו ירושה ניתן להגיש אל:
  • [הרשם לענייני ירושה] (המידע בזכותון זה).
  • בית-דין דתי (כגון: הרבני, השרעי והדרוזי), בתנאי שכל הצדדים להליך מסכימים על הגשת הבקשה וניהול ההליך בפני בית הדין.

שימו לב      

  • צווי קיום צוואה וצווי ירושה שניתנים על-ידי הרשם לענייני ירושה מונפקים כיום באופן דיגיטלי.
  • הצווים מועברים אוטומטית באופן ממוחשב לבנקים, חברות ביטוח ולגופים ממשלתיים, כגון: הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ("טאבו"), רשות מקרקעי ישראל, משרד התחבורה, משרד החוץ, רשות המסים ורשות התאגידים.
  • לכן כאשר פונים לקבלת שירות מגופים אלו אין חובה בדרך כלל לצרף את הצו.
שאלה תשובה הערות
מהו התהליך הכללי לקבלת צו וחלוקת העיזבון? ·         אם המנוח הותיר צוואה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה ובהתאם לצו, היורשים יהיו אלו שמופיעים בצוואה.

·         אם המנוח לא הותיר צוואה, יש להגיש בקשה לצו ירושה, והיורשים יהיו היורשים החוקיים שיופיעו בצו.

·         ניתן לחלק את העיזבון בין היורשים רק לאחר שניתן צו.

·         אם הצוואה לא כללה את כל הנכסים, ניתן להגיש בנוסף לבקשה לצו קיום צוואה גם בקשה לצו ירושה, כדי שיהיה ניתן לחלק את הנכסים שלא מופיעים בצוואה בין היורשים החוקיים.

כמה זמן לוקח התהליך? ·         ככלל, הצו יינתן בתוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה או מיום הגשת המסמכים המקוריים שנדרשים, לפי המאוחר (כולל את תקופת הפרסום בעיתון).

·         במקרים מסוימים שבהם נדרשת תגובת היועץ המשפטי לממשלה לבקשה, הצו יינתן, ככלל, בתוך 50 ימים.

מומלץ להגיש את הבקשה לקבלת הצו בהקדם, כדי למנוע עיכובים עתידיים במימוש הזכויות וחלוקת העיזבון.

 

אם המנוח הותיר צוואה? ·         כדי שצוואתו של המנוח תיכנס לתוקף ויהיה ניתן לחלק את העיזבון (הירושה) בין היורשים שרשומים בצוואה, יש להגיש בקשה לקבלת "צו קיום צוואה".

·         אם מגיש הבקשה לקבלת הצו מיוצג על-ידי עורך-דין, יש להגיש את הבקשה באופן מקוון (דיגיטלי) בלבד.

·         אם מגיש הבקשה לא מיוצג על-ידי עורך-דין, ניתן להגיש את הבקשה באופן מקוון (מומלץ) או באופן ידני באמצעות מסירה אישית או משלוח בדואר של הבקשה והמסמכים הנדרשים.

·         לבקשה יש לצרף מסמכים שונים ובהם: הצוואה המקורית, תעודת פטירה (במקרים מסוימים), אישורים על משלוח הודעות בדבר הגשת הבקשה לגורמים שונים, אישור על תשלום אגרה ודמי פרסום וכו'.

·         למידע נוסף על אופן הגשת הבקשה, פירוט המסמכים שנדרשים וקבלת הצו ראו:

·         הגשת בקשה מקוונת לקבלת צו קיום צוואה

·         הגשת בקשה ידנית לקבלת צו קיום צוואה

·         אם המנוח הוא בעל תעודת זהות ישראלית, אין צורך לצרף תעודת פטירה.

·         אם המנוח מת בחו"ל והוא בעל תעודת זהות ישראלית, יש לעדכן במרשם האוכלוסין את דבר הפטירה לפני הגשת הבקשה.

·         אם הצוואה לא כוללת את כל רכושו של המנוח, ניתן להגיש גם בקשה למתן צו ירושה בגין הרכוש שלא נכלל בצוואה.

·         אם אין צוואה מקורית, יש להגיש בקשה להוכחת צוואה בהעתק.

אם המנוח לא הותיר צוואה? ·         אם המנוח לא הותיר צוואה, יש להגיש בקשה לקבלת צו שנקרא "צו ירושה".

·         אם מגיש הבקשה לקבלת הצו מיוצג על-ידי עורך-דין, יש להגיש את הבקשה באופן מקוון (דיגיטלי) בלבד.

·         אם מגיש הבקשה לא מיוצג על-ידי עורך-דין, ניתן להגיש את הבקשה באופן מקוון (מומלץ) או באופן ידני באמצעות מסירה אישית או משלוח בדואר של הבקשה והמסמכים הנדרשים.

·         לבקשה יש לצרף מסמכים שונים ובהם: תעודת פטירה (במקרים מסוימים), אישור על משלוח הודעה בדבר הגשת הבקשה ליורשים, אישור על תשלום אגרה ודמי פרסום וכו'.

·         למידע נוסף על אופן הגשת הבקשה, פירוט המסמכים הנדרשים וקבלת הצו ראו:

·         הגשת בקשה מקוונת לקבלת צו ירושה

·         הגשת בקשה ידנית לקבלת צו ירושה

·         אם אחד (או יותר) מהיורשים הוא אח, אחיין, סב, סבתא, דוד או בן דוד של המנוח – יש להגיש את הבקשה באופן ידני בלבד, גם אם המבקש מיוצג.

·         אם המוריש הוא בעל תעודת זהות ישראלית, אין צורך לצרף תעודת פטירה.

·         אם המוריש מת בחו"ל והוא בעל תעודת זהות ישראלית, יש לעדכן במרשם האוכלוסין את דבר הפטירה לפני הגשת הבקשה

האם חובה להיעזר בעורך-דין? ·         לא חייבים להיעזר בעורך-דין לצורך הגשת הבקשה לקבלת הצו או לצורך מימוש וחלוקת העיזבון.

·         עם זאת, במקרים מורכבים כגון: ריבוי יורשים, חובות משמעותיים, זכויות ונכסים מחוץ לישראל, ייתכן שייעוץ וליווי משפטי מקצועי יסייעו בהליכים.

במקרים מורכבים במיוחד או כשקיים חשש שעלול להיגרם נזק לעיזבון עד למועד החלוקה או למי מהיורשים, ניתן להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון.
מהו מנהל עיזבון ומתי הוא ימונה? ·         מנהל עיזבון הוא בעל תפקיד (לרוב עורך-דין) שאחראי על ניהול העיזבון, ככלל, במקרים שבהם היורשים לא יכולים לנהל או לחלק את העיזבון בעצמם.

·         מנהל העיזבון מתמנה מטעם האפוטרופוס הכללי ותפקידו לכנס את נכסי העיזבון, לשלם את חובות העיזבון ולחלק את יתרת העיזבון בין היורשים.

·         מנהל עיזבון יכול להתמנות באופן זמני, עד למתן צו קיום צוואה או צו ירושה, או באופן קבוע, עד לחלוקת כל העיזבון.

·         למידע נוסף ראו:

·         מנהל עיזבון

·         בקשה למינוי מנהל עיזבון

·         כל יורש או זוכה לפי צוואה יכול להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון והמינוי יתבצע רק אם קיים צורך ממשי בכך.

·         במרבית המקרים נהוג שלא למנות מנהל עיזבון, גם אם המנוח ציין זאת במפורש בצוואתו, אלא אם מדובר במקרים מורכבים במיוחד, כגון: חילוקי דעות בין היורשים, קושי באיתור חלק מהיורשים, חובות כבדים ומורכבים, זכויות ונכסים מחוץ לישראל וחשש שייגרם נזק לעיזבון עד לחלוקתו.

·         מינוי מנהל עיזבון עלול לסרבל את הליך חלוקת העיזבון וכרוך בהוצאות (כגון תשלום שכר טרחה למנהל העיזבון) והליכים שעלולים להתברר כמיותרים. לכן, רצוי לשקול בכובד ראש אם אכן יש צורך במינוי ולעשות זאת רק אם קיים צורך אמיתי וממשי בכך.

·         מנהל העיזבון אחראי על ניהול העיזבון כולו ועבור כל היורשים. כלומר, לא ניתן למנות מנהל עיזבון לחלק מהעיזבון או לחלק מהיורשים.

מה סדר הזכאים לנכסי הנפטר? ·         אם הנפטר הותיר אחריו חובות, הם ישולמו לנושים מתוך נכסי העיזבון, ויורשי המנוח יקבלו את מה שיוותר, אם יוותר. להרחבה ראו הסדרת חובות אדם שנפטר.

·         אם הנפטר השאיר צוואה, אז הצוואה קובעת מיהם יורשי המנוח ואיזה חלק בעיזבון יקבל כל אחד מהם.

·         אם הנפטר לא השאיר צוואה, העיזבון יחולק בין היורשים על פי דין.

האם היורשים יכולים להחליט על חלוקת העיזבון באופן שונה מזה שקבוע בצו? ·         כן. יש שתי דרכים עיקריות שבהן יורשים יכולים לשנות את דרך ואופן חלוקת העיזבון שקבועה בצו הירושה או בצו קיום הצוואה:

·         הסכם חלוקת עיזבון/הסכם בין יורשים – במקרה כזה, היורשים יכולים להחליט ביניהם על דרך חלוקה שונה של העיזבון (כולו או חלקו).

·         הסתלקות – במקרה כזה, יורש שמעוניין בכך יכול להצהיר שהוא מוותר על חלקו בעיזבון לטובת העיזבון כולו (כלומר, חלקו יתווסף לחלקם של שאר היורשים) או לטובת אדם ספציפי שחייב להיות אחד מאלו: בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

·         למידע נוסף ראו:

·         ביצוע עסקאות בירושה

·         ויתור על ירושה (הסתלקות יורש)

·         חלוקת העיזבון באמצעות הסכם בין יורשים או בדרך של הסתלקות תתאפשר כל עוד לא חולק העיזבון ובתנאי שלא משולמת תמורה כלשהי למי מן היורשים בכסף או בשווה כסף ממקור שמחוץ לכספי העיזבון.

·         יורש שהסתלק לא יכול לחזור בו מההסתלקות.

האם יש נכסים שניתן לממש ללא קשר לצו הירושה או צו קיום צוואה? ·         יש מכשירי חיסכון כגון קופות גמל בהן ניתן לרשום מוטבים ספציפיים במקרה של פטירה.

·         במקרים כאלה המוטבים זכאים לקבל את חלקם ללא קשר להליך מימוש הצוואה.

·         שימו לב: הסכומים במכשירי חיסכון כגון ביטוחי חיים וקופות גמל ניתנים אך ורק למוטבים שבפוליסות, גם אם בצוואה כתוב אחרת. על כן רצוי לוודא שרשימת המוטבים מעודכנת בכל עת.

·         עם זאת, בתנאים מסוימים ניתן לקבוע או לשנות את זהות המוטבים גם באמצעות קביעה מפורשת בצוואה (אם היתה לנפטר אפשרות, רצוי ליידע את קופת הגמל על השינוי ועל קיומה של הצוואה). רצוי לפנות לייעוץ משפטי במקרה זה.

·         באתר הר הכסף ניתן לאתר חשבונות בנק ובאתר הר הביטוח ניתן לאתר ביטוחים על שם קרובי משפחה שנפטרו.

·         בתנאים מסוימים ניתן למשוך כספים מחשבון בנק או תוכנית ביטוח, גמל או פנסיה של נפטר גם ללא צו קיום צוואה או צו ירושה.

·         אפשרות זו רלוונטית בעיקר כשמופקדים בחשבונות או בתוכניות סכומים נמוכים מאוד, שלא מצדיקים הליכים למימושם על ידי היורשים.

·         לפירוט נוסף לגבי התנאים ראו חוזר משרד האוצר מס' 2014-2-3 וכן חוזר משרד האוצר מס' 2017-9-8

מה נדרש מהמוטבים לצורך מימוש חלקם בקופות גמל? הצגת תעודת פטירה של הנפטר ומסמכים נוספים שיידרשו בקופת הגמל, בהתאם לנסיבות.
מה קורה כאשר דירת הנפטר עוברת ליורש אחד או יותר? ·         לאחר קבלת צו הירושה יוכלו בני המשפחה לגשת אל לשכת רישום המקרקעין הרלוונטית כדי להעביר על שמם את זכויות המנוח בנכס שהיה בבעלותו.

·         אם הדירה נרשמה על שם יותר מיורש אחד, יכול כל אחד מהיורשים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לפירוק השיתוף בדירה, כדי למכור אותה ולקבל את חלקו בתמורתה. באופן כללי, אין צורך בהסכמת כל היורשים-השותפים לפירוק השיתוף, ודי בכך שאחד מהם מבקש זאת.

אם הנפטר התגורר בדירה ציבורית 3 שנים לפחות עם קרוב משפחה חסר דירה, אותו קרוב עשוי להיות זכאי לרכוש את הדירה כ"דייר ממשיך".
מה עושים כאשר לנפטר היה רכב? ·         עד להסדרה סופית וחוקית של הבעלות על הרכב בני המשפחה (אח/אחות, בת/בן, בן/בת זוג, הורים) רשאים לחדש את רישיון הרכב לשנה נוספת אחת בלבד. יש להצטייד בתעודת פטירה ובתעודה מזהה שמעידה על קרבה ראשונה לנפטר.

·         לאחר קבלת צו הירושה או צו קיום הצוואה, יש לגשת למשרד הרישוי עם רישיון רכב, כדי שהרכב יירשם על שם היורשים. בן/בת הזוג של הנפטר יכול להעביר את הבעלות על הרכב גם ללא צו ירושה או צו קיום צוואה, וזאת אם יציגו תעודת פטירה ותצהיר חתום בפני עורך דין שבו רשום שהמבקש היה בן הזוג היחידי של המוריש ושהמוריש לא ציווה את הרכב לאחר.

·         לפרטים נוספים, ראו באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

מה קורה אם מדובר על מימוש נכס כספי כגון כספי חיסכון בבנק? ·         לאחר קבלת צו הירושה או צו קיום הצוואה, היורשים יכולים לגשת אל הבנק ולקבל את חלקם, בהתאם לצו.

·         אם בחשבון הבנק נמצאים סכומים נמוכים מאוד, ייתכן שיהיה ניתן לקבלם באישור מנהל הסניף, גם ללא צו. לפירוט התנאים ראו חוזר משרד האוצר מס' 2014-2-3

אילו זכויות נוספות ייתכנו ליורשים? ·         אם הנפטר ענה כעובד על תנאי הזכאות למענק עבודה ולא הגיש את התביעה למענק לפני מותו, יורשיו יכולים להגיש את התביעה במשרד השומה האזורי.

·         למידע נוסף ראו תשלום מענק עבודה ליורשים של עובד שנפטר.

·         המסמכים שיש לצרף לתביעה כוללים, בין היתר:

·         צו ירושה או צו קיום צוואה.

·         טופס ייפוי כוח והצהרה שחתמו עליו כל היורשים החוקיים של העובד שנפטר.

כיצד מטפלים בכלי ירייה של הנפטר?

 

·         אם לא מעוניינים בכלי הירייה, אחד מבני המשפחה ימסור אותו למשטרה בתוך 30 יום ממועד הפטירה.

·         יש להגיע לתחנת המשטרה עם כלי הירייה, תעודת פטירה ורישיון כלי ירייה של הנפטר.

·         במשטרה יינתן אישור על הפקדת כלי הירייה. יש לשלוח העתק מהאישור אל מרכז שירות ומידע של האגף לרישוי כלי ירייה.

שאירים

  • פורטל שאירים (אלמנות, יתמות ושכול) מרכז את הזכויות, ההטבות והשירותים שניתנים לקרוביהם של מי שהלכו לעולמם.
  • קצבת שאירים, שמשולמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי, נועדה להבטיח אמצעי קיום לאלמן/ה ויתומים של תושב/ת ישראל שנפטר/ה (מלבד במקרי פטירה עקב מלחמה או פשע).
  • את התביעה לקצבת שאירים יש להגיש לא יאוחר מ-12 חודשים לאחר יום הפטירה.
  • במקרים מסוימים משולם מענק שאירים חד פעמי במקום קצבה.

 

שאלה תשובה הערות
מה מעמד אלמנה / ילדים של נפטר שהיה תחת פנסיה תקציבית? ·         שאירים

·         פורטל שאירים (אלמנות, יתמות ושכול) מרכז את הזכויות, ההטבות והשירותים שניתנים לקרוביהם של מי שהלכו לעולמם.

·         קצבת שאירים, שמשולמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי, נועדה להבטיח אמצעי קיום לאלמן/ה ויתומים של תושב/ת ישראל שנפטר/ה (מלבד במקרי פטירה עקב מלחמה או פשע).

·         את התביעה לקצבת שאירים יש להגיש לא יאוחר מ-12 חודשים לאחר יום הפטירה.

·         במקרים מסוימים משולם מענק שאירים חד פעמי במקום קצבה.

למידע נוסף ראו פורטל פנסיה תקציבית.
האם שאירי המנוח זכאים לקבל זכויות כספיות של המנוח ממקום עבודתו? ·         שאירים

·         פורטל שאירים (אלמנות, יתמות ושכול) מרכז את הזכויות, ההטבות והשירותים שניתנים לקרוביהם של מי שהלכו לעולמם.

·         קצבת שאירים, שמשולמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי, נועדה להבטיח אמצעי קיום לאלמן/ה ויתומים של תושב/ת ישראל שנפטר/ה (מלבד במקרי פטירה עקב מלחמה או פשע).

·         את התביעה לקצבת שאירים יש להגיש לא יאוחר מ-12 חודשים לאחר יום הפטירה.

·         במקרים מסוימים משולם מענק שאירים חד פעמי במקום קצבה.

שימו לב: בן זוג של נפטר ייחשב כשאירים לעניין זה, רק אם מדובר בזוגיות אמיתית עם כוונה לחיים משותפים, ולא כשמדובר בקשר שנוצר אך ורק לצורך קבלת הזכויות ממקום העבודה. לקריאת פסק דין בנושא ראו כאן
מה מעמד אלמנה / ילדים של נפטר שחסך בביטוח מנהלים / קרן פנסיה? ·         קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים מכילים רכיב של ביטוח שאירים, שמבטיח כי במקרה של מוות לפני גיל פרישה מעבודה) יהיו שאיריו של הנפטר זכאים לקצבה או מענק חד פעמי.

·         במקרה שמבוטח בקרן פנסיה הלך לעולמו, השאירים שיהיו זכאים לקבל את הכספים הם:

·         בן זוג/בת זוג של המבוטח וילדיו שהם בני פחות מ-21 בלבד.

·         הוריו של המבוטח (רק אם המבוטח רווק ללא ילדים).

·         אם הנפטר היה מבוטח בביטוח מנהלים, השאירים הזכאים לקבלת הכסף הם כל מי שהוגדרו בפוליסת הביטוח כ"מוטבים". (המבוטח בביטוח מנהלים רשאי לבחור את האדם או האנשים שאליהם יועברו הכספים במקרה של מוות, ואף לשנותם מעת לעת).

·         אם המבוטח נפטר לאחר גיל פרישה מעבודה, יהיו שאיריו זכאים לקבל קצבה חודשית, בהתאם לתקנון קרו הפנסיה או תנאי הפוליסה במקרה של ביטוח מנהלים.

·         באתר הר הביטוח ניתן לאתר ביטוחים על שם קרובי משפחה שנפטרו.

·         למידע נוסף ראו ביטוח שאירים במסגרת הביטוח הפנסיוני.

מה מעמד אלמנה / ילדים של נפטר מול המוסד לביטוח לאומי? ·         אלמנה וילדיו של נפטר עשויים להיות זכאים לקצבת שאירים או מענק שאירים מהמוסד לביטוח לאומי.

·         בנוסף הם עשויים להיות זכאים להטבות נוספות נוספות כגון: מענק נישואין, מענק ליתומים שהגיעו לגיל 12 או 13 , מענק לימודים (במקרה של משפחות עם 4 ילדים ומעלה המקבלות קצבאות קיום מביטוח לאומי או משפחות חד הוריות) שיקום מקצועי וסיוע בלימודים, הנחה בארנונה, סיוע רגשי ונפגשי ועוד.

·         למידע נוסף ראו פורטל שאירים.

·         אילו אוכלוסיות זכאיות לקצבאות שאירים מיוחדות?

·         שאירים של ניצולי שואה

·         משפחות חללי פעולות איבה

·         משפחות הרוגי מלכות

·         גמלה לשאיריו של חסיד אומות העולם

·         מענק פטירה לשאיריו של אסיר ציון

·         מענק לשאירים של נפגעי גזזת

למידע נוסף ראו פורטל שאירים.

 

אוכלוסיות מיוחדות

אוכלוסייה מידע על זכויות ספציפיות הערות
הורים שילדם נפטר ·         גיל פרישת חובה מהעבודה להורה שילדו נפטר

·         איסור פיטורים בגיל פרישה של הורים ובני זוג שכולים של חללי צה"ל

·         איסור פיטורים בגיל פרישה של הורים ובני זוג שכולים של חללי פעולת איבה

מי שאיבדו בן משפחה בעקבות עבירת המתה/רצח ·         סיוע כספי למשפחות נפגעי עבירות המתה

·         סיוע משפטי למשפחות נפגעי עבירות המתה

·         מרכזי סיוע לנפגעי עבירות המתה

ילד שאחד מהוריו נרצח על ידי בן זוגו זכאי לתגמול חודשי
ניצולי שואה ·         מענק מצבה לניצולי שואה

·         השתתפות בהקמת מצבה לנכה המלחמה בנאצים

·

בני משפחות שכולות (משפחות של חללי צה"ל) ·         פטור מתשלום אגרות עבור צו קיום צוואה או צו ירושה

·         הנחה בארנונה למשפחה שכולה

·         הנחה במס רכישה לבני משפחות שכולות

·         מימון אבחוני לקויות למידה ליתומים בני משפחות שכולות

·         מימון שיעורי הוראה מותאמת (הוראה מתקנת) ליתומים בני משפחות שכולות

·         היעדרות מהעבודה ביום הזיכרון

·         היעדרות מתעסוקה למשתקם ביום הזיכרון

·         שעות סיעוד לניצולי שואה הזכאים ל"עזרה לזולת" ממשרד הביטחון

·         איסור פיטורים בגיל פרישה של הורים ובני זוג שכולים של חללי צה"ל

·         רישום חללי צה"ל בתעודת הזהות של הוריהם

·

בני משפחות של חללי פעולות איבה ·         בחירת מקום הקבורה של חלל פעולת איבה

·         מענק להוצאות קבורה של חלל פעולת איבה

·         מענק להשתתפות בהוצאות אבל לבני משפחה של חלל פעולת איבה

·         מימון טיסה ושהייה בארץ לבני משפחה של חלל פעולת איבה המתגוררים בחו"ל

·         פטור מתשלום אגרות עבור צו קיום צוואה או צו ירושה

·         מענק אזכרה שנתי לבני משפחה של חלל פעולת איבה

·         מענק הנצחה פרטית לחלל פעולת איבה

·         השתתפות באחזקת מקום קבורה של חלל פעולת איבה

·         השתתפות בהקמת מצבה לבני המשפחה

·         השתתפות ברכישת קבר לבני המשפחה

·         איסור פיטורים בגיל פרישה של הורים ובני זוג שכולים של חללי פעולת איבה

למידע על זכויות נוספות ראו פורטל משפחות חללי פעולות איבה (משפחות שכולות)
אוכלוסיות נוספות מרכזי סיוע למשפחות שכולות בעקבות תאונת דרכים או התאבדות
אנשים בודדים (גלמודים) הקמת מצבה לנפטרים גלמודים

 

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

שם אתר טלפון
המשרד לשירותי דת https://www.gov.il/he/departments/news/emergency_hotline_for_the_evacuation_of_deceased *0120
המשרד לשירותי דת https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_religious_services/govil-landing-page 2-5311111
הרשם לענייני ירושה https://www.gov.il/he/departments/topics/inheritance_agor/govil-landing-page *2416
רשות האוכלוסין וההגירה https://www.gov.il/he/departments/population_and_immigration_authority/govil-landing-page *3450

ארגוני סיוע

  • עמותת ליל"ך
  • חברה קדישא
  • חברות קבורה בחברה המוסלמית והנוצרית
  • עתים* לרשימת ארגונים המסייעים למי ששכלו קרוב משפחה

 

 

לחזרה לחלק ספציפי במאמר
עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם:
דיני משפחה וירושות, פשיטת רגל , הוצאה לפועל , איחוד תיקים, מחיקת חובות ועיכוב יציאה מהארץ.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה.עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתלי בית המשפט.

שגרירות גרמניה בתל אביב דף מידע מוגש על ידי עורכת דין ונוטריונית רחל שחר
השאירו פרטים לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

זמינים 7 ימים בשבוע!