לפני שנסביר לכם כיצד פניה לעורך דין נוטריון ייפוי כוח בלתי חוזר תסייע בטיפול בהכנת סוגים שונים של ייפויי כוח נבין תחילה מכוח מה שואב מוסד ייפוי הכוח את כוחו המשפטי.
חוק השליחות קובע הוראות בנוגע למתן כל סוגי ייפויי הכוח. באמצעות ייפוי כוח רשאי אדם, המכונה שלוח, לבצע פעולות משפטיות, בשמו או במקומו של השולח, כלפי כל צד שלישי.
חוק השליחות קובע כי ניתן לתת ייפוי כוח בלתי חוזר ולהפוך אדם לשלוח לכל פעולה משפטית שאנו רוצים לבצע.
ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר דוגמא להורדה>>>
חוק השליחות קובע כי הדרך לתת ייפוי כוח בלתי חוזר או כל ייפוי כוח אחר תהיה כדלקמן:
השליחות ונושאה
1. (א) שליחות היא יפוי כוחו של שלוח לעשות בשמו או במקומו של שולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי.
(ב) כל פעולה משפטית יכולה לשמש נושא לשליחות, חוץ מפעולה שלפי מהותה או על פי דין יש לבצעה אישית.
דין השליחות
2. שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי הענין, את השולח.
הקניית השליחות וצורתה
3. (א) השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל-פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד השלישי, או על ידי התנהגות השולח כלפי אחד מהם.
(ב) נדרש אדם להיזקק לפעולת שלוח, רשאי הוא שלא להכיר בשליחות כל עוד לא הוצגה לפניו הרשאה בכתב ולא נמסר לו העתק ממנה.
כשרות השלוח
4. כל אדם כשר להיות שלוח לפעולה שהוא עצמו בר-דעת לעשותה, אך לעניין זכויותיו וחיוביו יחולו דיני הכשרות המשפטית הכלליים.
היקף השליחות
5. (א) השליחות חלה – באין הגבלה בהרשאה – על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא השליחות, אולם אין היא חלה – באין הרשאה מפורשת לכך – על הליכים לפני בית משפט, בית דין או בורר, ולא על פשרה או ויתור או פעולה בלי תמורה.
(ב) רשאי שלוח לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה באופן סביר לשמירה על עניני השולח בקשר לנושא השליחות, אף אם הפעולה חורגת מתחום ההרשאה.
6. (א) פעל אדם בחזקת שלוחו של אחר בלי שהורשה לכך או בחריגה מהרשאתו, יכול אותו אחר, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), לאשר את הפעולה בדיעבד; ואישור בדיעבד – כהרשאה מלכתחילה, ובלבד שלא תיפגע זכות שרכש אדם אחר בתום-לב ובתמורה לפני האישור.
(ב) לא ידע הצד השלישי בשעת הפעולה שהשלוח פועל ללא הרשאה או בחריגה מהרשאתו, הברירה בידו, כל עוד לא נודע לו על אישור הפעולה, לראות את השלוח כבעל דברו או לחזור בו מן הפעולה ולתבוע מן השלוח את נזקו.
(ג) תאגיד יכול לאשר פעולה שנעשתה למענו לפני היווסדו, ויחולו הוראות סעיף זה.
הגרסה המוכרת ביותר של ייפוי כוח הינו ייפוי כוח בכתב. בתוך "מחלקה" זו ניתן למצוא ייפוי כוח כללי, ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר וייפוי כוח זמני לפעולה ספציפית בלבד.
הפסיקה מבחינה בין ייפוי כוח כללי לייפוי כוח ספציפי. בשעה שייפוי כוח ספציפי מעניק לשלוח ייפוי כוח רק לעניין ספציפי בודד או לפעולה מסויימת אזי לעומת זאת, ייפוי כוח כללי ניתן במטרה לאפשר לשלוח לבצע כל פעולה ללא מגבלה..
יחד עם זאת כאשר מעניקים לעורך דין לביצוע עסקה במקרקעין ניתן לעורך דין אין צורך באישור נוטריוני וזאת על פי החריג הקבוע בסעיף 91 לחוק המקרקעין.
שאלה זאת עלתה בפסיקה לא אחת. כך למשל, עלתה שאלה בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 3082-09 זמזם אחמד סלמן שוויקי נ' יורשי המנוח אחמד מחמד עיסה עותמן)
בית המשפט המחוזי הגדיר את השאלה כך: מהי דרך המלך להעברת זכויות במקרקעין מכוח ייפוי כוח בלתי חוזר? מתי יזקק הקונה לפסק דין הצהרתי לצורך העברת הזכויות על שמו? מי הוא בעל הדין הנחוץ לצורך קבלת הצהרה כאמור – האם הבעלים הרשום או כל שרשרת הקונים אחריו?
האם יפוי כוח בלתי חוזר מהווה עסקה במקרקעין או שמא הינו כלי לביצועה בלבד? אלה עיקר השאלות המתעוררות בתובענה שלפניי, לצד הטענות בדבר הבעלות בקרקע, מעשה בית דין והעדר יריבות.
באותה תביעה נדון עתידה של קרקע בסילואן, ירושלים. על פי הרישום ממשרד מס רכוש בתקופת השלטון הירדני הבעלים של הקרקע היה עיסא עליוואת. אותו עיסא נפטר בירושלים בשנת 1981, ועל פי צו הירושה שהוצא בבית המשפט השרעי בירושלים (מוצג ת/3) יורשיו היו ארבעת יחדיו ובהם בנו בכורו של עיסא.
אחמד עליוואת, המכונה "אבו מאלק". גם הבן הבכור נפטר על פי צו הירושה שניתן בבית הדין השרעי בירושלים (מוצג ת/4), יורשיו הינם: אשתו אמינה עותמאן אחמד עותמאן, אשרף, מוחמד, מאלק, מירוות ואולפת – הם הנתבעים 1(א) עד 1(ו).
אשתו מכרה את הקרקע לצד ג' על על פי ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר, בו נאמר כי המוכר מצהיר שקיבל מהקונה את מלוא המחיר במזומן, וכי הוא מייפה את כוחה לבצע את ההעברה על שמה או לפקודתה.
לגרסת התובע הזכויות נמכרו על פי יפוי כח בלתי חוזר שנחתם לפני הנוטריון ד"ר א' מטלון וקיבלה מלוא התמורה במזומן, לגרסת התובע הוא שילם לה 80,000 דינר.
התובע טען כי נהג כמנהג בני העדה המוסלמית כנציגם של כל יורשי אביו, אחיו ואחיותיו עת מכר ביום 13.4.94 את החלקה בשלמותה לגב' מייסר על פי יפוי הכוח הנוטריוני הבלתי חוזר. הואיל והגב' מייסר הוסמכה לייצגו ולפעול בשמו, הרי מכירת החלקה לאחרים על ידה, כמוה כמכירה של אבו מאלק.
מכאן ששני ייפויי הכוח הללו ממלאים אחר הוראת סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). לטענת התובע יפויי הכוח המקוריים הוגשו במסגרת ההליך הראשון הנ"ל, והואיל והתיק בוער, יש לקבל כראיה את ההעתקים המצולמים שהוגשו על ידו. מהותה או על פי דין יש לבצעה אישית".
על מהות יפוי כח עומד כב' השופט מ' חשין בע"א 4092/90 רינה מיטלברג נ' נייגר שמואל , פ"ד מח(2), 529 (להלן: "פרשת מיטלברג " ), בקובעו:
"יפוי-כוח אינו אלא כוח, יכולת וסמכות המוענקים לשלוח לעשות פעולות משפטיות בשם השולח כלפי צד שלישי (כאמור בסעיף 1 לחוק השליחות), אך אין בו עצמו כדי להעיד על ההסכם שבין השולח לבין השלוח, באשר לנסיבות שבהן ניתן יהיה להפעיל את יפוי-הכוח: אימתי יהיה השלוח מותר ורשאי לעשות שימוש ביפוי-הכוח, ואימתי לא יהיה מותר ולא יהיה רשאי לעשות בו שימוש. אכן, קשה בעיניי שאותו יפוי-כוח כללי סטנדרטי – המכיל שלושים ושניים סעיפים גדושי סמכויות וכוחות – הוא לעצמו די היה בו כדי לזכות את שמואל בביתו של אביו – והוא ביחסים שבין שמואל לבין אביו (או ביחסים שבין שמואל לבין רינה).
ובלשונו של השופט חיים כהן בע"א 712/74 פרומן נ' עזבון פרומן, פ"ד ל (3), 110:
"לדעתנו אין ללמוד שום דבר לענין כוונותיה של המנוחה מן העובדה שהשתמשה בטופס מודפס זה של יפוי-כוח, או מן העובדה שעל מאות התניות שבשלושים סעיפיו של יפוי-כוח זה נמנית גם הסמכת המיופה-כוח ליטול מתנה לעצמו. יפוי-כוח זה איננו משקף את חוזה השליחות שנעשה בין המנוחה לבין המערערת, אלא על פניו הוא רק האמצעי אשר יאפשר לה למערערת לבצע שליחותה, יהא טיב שליחותה אשר יהא. על המערערת היתה מוטלת החובה להוכיח – לא שניתן לה כוח ליטול מתנה לעצמה, אלא שבכוונת המנוחה היה שהיא תשתמש בכוח זה לענין הסכום של 70,000 לירות שלמעשה נטלה לעצמה." (שם, 112).
עוד ראו: אהרן ברק, חוק השליחות, תשכ"ה-1965 (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשל"ה-1975), 61 ואילך; ע"א 636/89 כחולי נ' בנק ברקליס-דיסקונט בע"מ, פ"ד מה(3) 286-285.
בית המשפט המחוזי קובע כי לצורך הנושא שהובא בפני בית המשפט המחוזי, אין הבדל בין יפוי כח "רגיל" ובין יפוי כח "בלתי חוזר", כפי שנפסק כבר בעבר, מפי כב' השופט י' קיסטר בע"א 283/67 הנאמנים לנכסי אברהם רפיח נ' מדינת ישראל , פ"ד כב(1) , 124, כדלקמן:
"מתן יפוי-כח בלתי חוזר אינו מעלה ואינו מוריד, שהרי כל עניין מתן יפוי-הכח הוא טפל לעיסקה גופה. הוא בא כמכשיר בלבד לביצוע העיסקה, ולשם הבטחת ביצוע ההסכם. לפי סעיף 1521 למג'לה צריכה להיות איזושהי זכות קיימת, כדי שיפוי-הכוח יוכל להיות בלתי-חוזר, ובאין זכות כזאת לא יועיל הכתוב ביפוי-הכוח, והוא הדין גם לפי חוקים אחרים" (שם, 137).
כך גם השופט מ' עציוני , בע"א 424/73 מלון סטפניה נ' מקליס, פ"ד כח(2) 537, מתייחס לעניין יפוי-כוח בלתי הדיר, בציינו:
"צריך שבעת מתן יפוי-הכוח תהיה ל צד השלישי או לשלוח עצמו זכות קיימת שלשם הבטחתה ניתן יפוי הכוח". (שם, 542).
כך גם, כאשר ניתן יפוי כח בלתי הדיר להבטחת זכות – הזכות היא "במרכז הבימה" (כלשונו של השופט חשין) ויפוי הכוח, עם כל חשיבותו העיסקית, אינו אלא טפל לאותה זכות.
יחד עם זאת, ייתכנו אף מקרים בהם ניתן לראות ביפוי הכח "כי התקיימה עסקת מכר מקרקעין" (ע"א 3812/97 כהן ארזי נ' כהן קישק (אתר נבו) (28.12.97), זאת כאשר יש ביפוי הכח " האלמנטים הדרושים לעשיית עסקה במקרקעין " (ע"א 309/87 יחיא נ' נימר (אתר נבו) (15.9.99).
"יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר, הוא עצמו, עשוי אמנם לשמש מסמך בכתב כמשמעותו בסעיף 8 לחוק המקרקעין והפסיקה אף קבעה כך מפורשות ע"א 309/87 מוחמד עבדול קאדר יחיא נ' עבדול לטיף נמר אגבריה, דינים עליון, כרך יג 611), אולם במה היו אמורים הדברים? במקום בו ניתן היה ללמוד מן האמור ביפוי הכוח עצמו, או מראיות מפורשות אחרות, כי נתקיימה עסקה של מכר במקרקעין. בע"א 380/80 הנ"ל, בפרשת טוקאן, הדגיש בית המשפט העליון מפי השופט א' מצא כי ניסוח כללי של התמורה פוגם בדרישות הכתב כמשמעותן בסעיף 8 לחוק המקרקעין. בית המשפט הדגיש שם כי פגם אשר כזה אף אינו ניתן להשלמה נורמטיבית.
כך, במקרה אשר נבחן בע"א 309/87 הנ"ל, העיד יפוי הכוח, הוא עצמו, על טיב עסקת היסוד שמאחוריו.
יפוי הכוח כלל שם תאור מלא של המקרקעין ושל התמורה, הוא העיד על התחייבות הצדדים ועל העובדה שהנכס נקי משעבודים; הוא כלל גם התחייבות לש מייפה הכוח להעביר את שטח הקרקע, נשוא ההרשאה, לשמו של מיופה הכוח; בית המשפט ראה שם, בצדק, ביפוי הכוח מסמך בכתב שבא להעיד על עשייתה של עסקה במקרקעין ועל כריתתו של הסכם לעשות עסקה כזו. גם במקרה שנדון בע"א 4092/90 הנ"ל תוארה עסקת היסוד ביפוי הכוח" (שם, 5).
כך למשל בה"פ (י-ם) 6316/07 שלום עזרא נ' ישראל אפשטיין (אתר נבו) (23.8.10) התעוררה שאלה דומה, ואולם ביפויי הכח שהוגש שם נקבעה במפורש התמורה, וניתן היה לראות בו כעסקה במקרקעין.
תוך בחינת יפויי הכח במקרה דנן, עולה כי אכן ביפוי הכח לא מצוין סכום התמורה.
עוד יצוין, כי העסקות הנ"ל, ככל שבוצעו, לא דווחו לרשויות המס.
בסעיף 16(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"), נאמר:
"(א) (1) תקפן של מכירת זכות במקרקעין ופעולה באיגוד מקרקעין החייבות במס מותנה במילוי אחד התנאים האמורים להלן, וכל עוד לא נתמלא, לא תוקנה כל זכות על אף האמור בכל דין; משנתמלא, כוחו למפרע מעת המכירה או מיום הפעולה.
ואלה התנאים:
(א) שולם עליהן המס;
(ב) ניתנו עליהן הצהרות המוכר והקונה או עושה הפעולה על פי הפרק השביעי ושולם עליהן המס המגיע על פי ההצהרות;
(ג) הקונה זכות במקרקעין או הרוכש את הזכות באיגוד המקרקעין פירט בהצהרתו את שם המוכר ומענו, את הזכות שרכש ואת התמורה בעדה והפקיד אצל המנהל פקדון, כערובה לתשלום המס, בשיעור %20 משווי המכירה של הזכות במקרקעין, או שניתנו בטוחות להנחת דעתו של המנהל.
בת.א. (חי) 1129-07 ח'ורי ג'רייס נ' אברהים אבו שהין (אתר נבו) (2.8.10), מתייחסת כבוד השופטת ת' שרון נתנאל, למצב המשפטי בעקבות ההוראה הנ"ל כדלקמן:
"אציין, כי עוד על פי החוק הקודם וטרם הוספת הסיפא נקבע ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה, כי "ניתן להקנות לעיסקה תוקף למפרע, עם מילוי התנאים הנדרשים בסעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג- 1963. "וביהמ"ש העליון אישר קביעה זו. ראו : ע"א 6906\00 – אחמד ענטאוי (המערער נ' דר (דרויש)רינה. פ"ד נו (5), 280, עמ' 286-287, כאמור: "… גם אם תוקפה של העיסקה מושעה עד לתשלום המס ומילוי יתר תנאי הסעיף, העיסקה תקום לתחייה ותתפוס מבראשיתה עם קיום התנאים שבסעיף 16 ללחוק מיסוי מקרקעין". ובכל מקרה – הסכם המכר הינו התחייבות לעשות עסקה במקרקעין, אשר הינה "שרירה וקיימת", אף, אם לא שולם מס השבח ולא נתמלאו יתר ההוראות שבסעיף 16 לחוק מס שבח". ראו: ע"א 1409/94 – אריה (לייב) קוברסקי נ' עינת ברגר ואח' (לא פורסם, [פורסם בנבו], 30.8.95), שם, בסעיף 12". (שם, פסקה 23).
לפיכך, משיוצהר על ידי מי מהצדדים ליפויי הכח על העסקה שמאחורי יפוי הכח , או אז יוכל להשלים את הדיווח, ככל שלא עשה כן עד היום, או אז תחשב העסקה כתקפה למפרע.
במאמר מוסגר ייאמר, כי העדר הסכם הקובע, בין היתר, את התמורה, ובהעדר ציון התמורה ביפוי הכח, הרי שהדבר פותח פתח לדיווח לא מדויק, בלשון המעטה, ומכאן חשיבות דרישת המסוימות וקיום הוראות חוק המקרקעין וחוק מיסוי מקרקעין.
מכל מקום, עיון ביפוי הכח כאן מלמד כי הוא מכיל את יתר הסמכויות הנחוצות לצורך ביצוע השליחות, כעולה מסעיף 5 לחוק השליחות הקובע:
5. היקף השליחות
(א) השליחות חלה – באין הגבלה בהרשאה – על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא השליחות, אולם אין היא חלה – באין הרשאה מפורשת לכך – על הליכים לפני בית משפט, בית דין או בורר, ולא על פשרה או ויתור או פעולה בלי תמורה.
(ב) רשאי שלוח לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה באופן סביר לשמירה על עניני השולח בקשר לנושא השליחות, אף אם הפעולה חורגת מתחום ההרשאה. "
הנה כי כן, סעיף 14 לחוק השליחות מונה את העילות לסיום השליחות, דהיינו ביטולה, במותו של השולח, פשיטת רגל, וגריעה בכושרו (ראו א' ברק, " חוק השליחות " , מהדורה שניה מורחבת, 1996, שם 1194).
בית המשפט קובע במקרה זה כי עניין רישום הבעלות, עניין שונה הוא. מכל מקום, בהינתן שהמבקש לא טיפל והזניח את העברת הזכויות, אינה מלמדת שמדובר במקרה של סוף מעשה במחשבה תחילה, דהיינו דרך פתלתלה בה נקט המבקש, או כי לא הייתה כוונה לערוך עסקת מכר.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם:
דיני משפחה וירושות, פשיטת רגל , הוצאה לפועל , איחוד תיקים, מחיקת חובות ועיכוב יציאה מהארץ.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה.עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתלי בית המשפט.
