שמות ומעמד אישי בשגרירות גרמניה

תהליכי הרישום הקונסולריים בגרמניה יכולים להיות מורכבים ודורשים הבנה עמוקה של החוקים והנהלים. בין אם אתם מתכננים נישואים, רישום ילד חדש או שינוי שם, ישנם כללים ברורים שחייבים לעמוד בהם כדי להבטיח את תוקפם של שמות ומעמד אישי בגרמניה. מאמר זה יעזור לכם להבין כיצד להתמודד עם הדרישות הללו, על ידי הסבר על הליכי רישום מעמד אישי ושינוי שם תוך כדי ניהול של דברים צפויים ובלתי צפויים שיכולים לקרות בתהליך. 

 

טיפול בנושא נישואין בגרמניה בשגרירות הגרמנית

בחרתם לאחר מחשבה רבה לגשת לגרמניה ולהתחתן – על מנת לעשות את זה בצורה הנכונה אתם צריכים לגשת לרשם האוכלוסין ולקבל את כל המידע הנחוץ על מנת לעשות את זה בלי בעיות. כדי להקל לכם על התהליך נרשום לכם כאן בראשי פרקים את הדברים הנחוצים לשני בני הזוג:

  1. תמצית רישום אוכלוסין – שמעיד ששני בני הזוג הינם רווקים.
  2. מסמכים על זוגיות קודמת – במידה והייתה לכם זוגיות קודמת שמוכרת בכל מקום בעולם צריך להציג את המסמכים הללו לפני חתונה בגרמניה, לדוגמא: תעודת נישואין קודמת או תעודת פטירה.
  3. שמות נוספים – במידה והיה לכם שם קודם חובה להביא את הרישום המורחב על הרישומים על שמות אלו. 
  4. תעודת לידה – שמראה את השמות של האם והאב.
  5. תעודת הוכחת אזרחות – לא בכל המקומות חייבים אבל אתם יודעים שגרמנים אוהבים ללכת ישר ולא פונים ימינה או שמאלה אז שווה להביא איתנו הכל.

כל התעודות הללו צריכות להיות מותאמות לשפה הגרמנית או האנגלית על מנת שידעו לעבוד איתם במרשם האוכלוסין של גרמניה לשם כך שווה להשתמש בשירות כמו תרגום נוטריוני שיתנו לכם גם את הגושפנקה החוקית וגם את התרגום הנכון שמתאים לגרמניה.

 

ברית זוגיות שבוצע בישראל והשפעתה על המעמד בגרמניה

במידה וחתונתכם בישראל הייתה בטקס אזרחי – קחו בחשבון שהזוגיות שלכם לא מוכרת בגרמניה – אם תרצו שהזוגיות שלכם תהיה מוכרת תצטרכו ללכת להתחתן במדינה אחרת בצורה אזרחית כמו שרבים עושים היום בקפריסין, יוון, ארה"ב וכדומה ורק ככה הזוגיות שלכם תהיה מוכרת גם בגרמניה, גם אם זוגיות זו טרם נרשמה בישראל. 

במידה ואתם צריכים להוכיח את הדברים הללו צרו קשר עם השגרירות ואם יתנו לכם את כל הפרטים על המסמכים שאתם צריכים להשיג.

 

נישואין בישראל – איך תכירו אותם שגרירות גרמניה

על מנת להינשא בישראל על פי חוק יש צורך בטקס דתי ורק לאחר הטקס תוכלו להיות מוכרים כנשואים – שימו לב שניתן לעשות טקס זה רק במידה ושני הצדדים מוגדרים על פי חוק כיהודים. יש היום המון מקומות שעוזרים להכווין זוגות שרוצים להתחתן – יש מקומות שמורים יותר ויש מקומות פתוחים יותר לרעיונות – שימו לב לפני שאתם בוחרים את המקום עבורכם.

במידה ואתם אזרחים גרמניים ואתם רוצים להינשא לבחיר או בחירת ליבכם מדינת ישראל תבקש מכם תעודה שמוכיחה שאתם רווקים – את התעודה הזו תוכלו להוציא דרך מרשם האוכלוסין הגרמני – Standesamt – חשוב לבחור את רשם האוכלוסין האחרון שבו גרתם בגרמניה על מנת שהטופס יהיה בתוקף עבורכם. לצערנו שגרירות גרמניה בישראל לא יכולה לגשת ולבקש בעבורכם את הטופס הזה. 

בנוסף לכך, לשגרירות גרמניה בישראל אין את היכולת לערוך טקס נישואין בין הזוגות.

 

איך להפוך ברית זוגיות לזוגות חד מיניים לנישואין בשגרירות גרמניה

במידה ואתם עשיתם טקס ברית זוגיות בין בני זוג מאותו המין שתרצו להפוך לרשמי בגרמניה, תצטרכו לפנות ללשכה של רשם האוכולוסין בגרמניה, שם תקבלו את הפרטים שאתם צריכים על מנת להפוך את ברית הזוגיות לנישואין לכל דבר ועניין. 

 

החלפת שם לשם הנישואין ואיך זה עובד עם שמות לילדים

אזרח גרמני יכול לשנות את שמו רק במידה ויש לו תעובדת מעמד אישי גרמנית כמו: תעודת לידה גרמנית או לחילופין תעודת נישואין גרמנית. אם יש לכם תעודה שמוכיחה שקיבלתם אזרחות גרמנית, תעודה זו בהכרח לא קובעת את השם פרטי שלכם או גם את שם המשפחה שלכם. כלומר לתוקף תעודת האזרחות אין תוקף חוקי מבחינת השם שלכם ולכן תצטרכו להשיג תעודת נישואין או תעודת לידה.

 

Namensbescheinigung

זוהי התעודה שיכולה לאשר את שם המשפחה החדש שלכם לאחר שנישאתם לבחיר או בחירת ליבכם, באותה נשימה נגיד שאותה תעודה גם מאשרת את השמות של ילדים חדשים שמגיעים לעולם. במידה ויש לכם כבר שם מוכר בישראל הוא לא יהיה מוכר בגרמניה ללא התעודה הזו – לפחות לא בצורה חוקית – לא תוכלו להוכיח את זה עם תעודות מישראל כמו: תעודת לידה, דרכון או מסמכים אחרים. במידה ומשנים שם בישראל, השם הזה לא יהיה תקף בגרמניה עד שתוציאו את התעודה הזו.

 

הצהרת שם אחרי טקס נישואין

אם בן או בת הזוג רוצים לשנות את השם שלהם לאחר טקס הזוגיות גם בגרמניה, יש לתת הצהרה מסודרת שנכנסת תחת בקשה לתיעוד נישואין, כך הנישואין שלכם יהיו מוכרים גם בגרמניה ותוכלו לקבל תעודת נישואין גרמנית שאיתה תוכלו לבצע את שינוי השם. 

 

שם עבור ילד בשגרירות גרמניה – איך זה עובד?

מהם התנאים לקבל שם משפחה לילד בגרמניה:

  • כשההורים נשואים – במידה ולהורים יש שם משותף על פי החוק הגרמני, ילדם יקבל את השם המשפחה של ההורים. במידה ויש מקרים חריגים כמו אימוץ, פונדאות וכדומה יש צורך לפנות לשגרירות הגרמנית ע"י צור קשר ושם יכווינו אתכם לפעולות שיש לעשות.
  • כשההורים לא נשואים –  כשההורים לא נשואים על פי החוק הגרמני, ילד יקבל את שם המשפחה של האמא. במידה והאם הייתה נשואה והתגרשה צריך לעשות בירור מול השגרירות לגבי שם המשפחה של הילד.

במידה ורוצים להחליף שם יש לעשות הצהרת שם, ההמלצה שלנו תעשו זאת במקביל לתיעוד לידה, כך תקבלו תעודת לידה גרמנית ולא יהיו בעיות עתידיות.

תיעוד בדיעבד של לידה דרך שגרירות גרמניה

נתחיל בכך שזה לא חובה, אך במידה ואתם מתכננים לגור בגרמניה או לעשות עסקים עם גרמניה שווה מאוד לבצע את זה. אם לא תעשו, זה יכול ליצור לכם בעיה מול גופים ממשלתיים שונים בגרמניה – או במילים אחרות בירוקרטיה לטווח ארוך שיכלה להימנע ע"י בירוקרטיה קטנה בטווח הקצר. לדוגמא בעת בקשה לדרכון גרמני.

ניתן לבצע תיעוד של לידה דרך שגרירות גרמניה, יש להגיד בקשה מסודרת עם כל הטפסים הנדרשים ולאחר התהליך תוכלו לקבל תעודת לידה גרמנית. במידה ואתם התאזרחתם – כלומר קיבלתם אזרחות גרמנית במהלך חייכם הבוגרים לא תרוויחו שום דבר מתהליך של תיעוד לידה.

 

מספר טיפים חשובים

  1. אם הילד שלכם נולד במידה זרה שהיא לא גמניה ואתם נולדתם לאחר 31.12.1999, ובנוסף לזה אתם לא גרים בגרמניה ילדכם לא יקבל אזרחות גרמנית באופן אוטומטי. אם תגישו את ההכרה בלידת הילד לגרמניה עד שנה מהרגע שנולד, הילד יוכל לזכות באזרחות בצורה רטרואקטיבית. ניתן לראות עוד על חוק זה כאן >>>
  2. חוק הפיצויים – הכלל שרשמנו קודם לא תקף לאנשים שהרוויחו את אזרחותם כחלק מחוק הפיצויים בדיני אזרחות לפי סעיף 116 ו-15. 
  3. אנו ממליצים להגיש בקשה לתיעוד ורישום לידה של ילדיכם ממש רגע לידתם מכיוון שמדובר בתהליך ארוך שעדיף לעשות אותו בפעם אחת ולסיים אותו אחת ולתמיד.

 

בדיקה מוקדמת לשינוי פרטי מעמד אישי בשגרירות גרמניה

חשוב לשים לב, במידה ואתם רוצים לעשות כל שינוי שהוא במעמדכם האישי בגרמניה כמו: תעודת לידה לילד, שינוי שם לאחר חתונה או לקבוע את שם המשפחה הנכון לילדיכם אתם חייבים למלא את הטופס הבא שבעצם שופך מעט אור על מי אתם ואיך אתם צריכים להתקדם בתהליך. שימו לך מילוי הטופס הוא באנגלית. לאחר מילוי הטופס יש לקבוע תור השגרירות. 

את הטופס והנחיותיו תוכלו להוריד מכאן >>>

 

הגשת הבקשה לשינוי שם או מעמד אישי בשגרירות גרמניה

חשוב לציין שאת הלחץ שאנחנו הישראלים אוהבים להפעיל, אין באמת טעם להפעיל על הפקיד מטעם שגרירות גרמניה, כל ההחלטות בנוגע לשינוי המעמד מתבצעות ב-Standesamt שהוא מרשם האוכולוסין בגרמניה.

לאחר שקבעתם לעצמכם תור בעזרת יועצי השגרירות הגרמנית, תוכלו להגיש את טופס הבקשה שלכם לפקיד בשגרירות ולאחר מכן לחכות לשמוע ממרשם האוכלוסין בגרמניה.

 

האם ניתן להגיש בקשה ללא מוערבות השגרירות

התשובה הפשוטה היא, כן. אפשר למלא את כל הטפסים שהפננו אתכם באופן עצמאי, יש לקחת בחשבון שזה יכול לקחת לכם קצת יותר זמן להבין מה צריך למלא איפה. בנוסף, יש לוודא מול ה- Standesamt אם אתם צריכים איזשהו אימות חתימה – כמו אימות חתימה נוטריוני – כיוון שהטפסים לא עובדים דרך השגרירות – שהוא גוף שמוכר להם.

דבר חשוב נוסף שכדאי לדעת, במידה והתגוררתם בעבר בגרמניה, מרשם האוכלוסין שאליו חובה להגיש את הטפסים שלכם הוא מרשם האוכלוסין האחרון שהתגוררתם בו רשמית בגרמניה. במידה ולא התגוררתם בגרמניה לפני יש להגיד למרשם האוכלוסין הראשי בגרמניה שנמצא בברלין.

 

מהו אישור לידה? והאם ניתן להגיש עם זה בקשה לתיעוד לידה בגרמניה?

במידה וילדכם נולדים בישראל ואתם לא אזרחים ישראלים, לא תוכלו לקבל תעודת לידה עבור הילד, אלא תקבלו אישור לידה. בעזרת עבודתו של אפוסטיל תוכלו להשיג את המסמך ממשרד הפנים ואיתו תוכלו לגשת לגרמניה והגיש בקשה לתיעוד לידה בגרמניה. 

עוד מידע על למה צריך אפוסטיל ועל ההעברת מסמכים תוכלו למצוא כאן >>>

 

איך לקבוע תור לשגרירות גרמניה?

ניתן לקבוע תור לשגרירות רק במידה וקיבלתם ייעוץ טלופני ובמהלכו קיבלם קוד שאיתו תוכלו להזמין את התור שמתאים לכם. אם תנסו לקבוע תור ללא קוד, אתם תמחקו ולא תהיו רשומים לאותו תור באופן אוטומטי. לקביעת תור לשגרירות גרמניה לאחר שקיבלתם קוד >>>

 

כמה עולה לבצע שינוי שם או שינוי מעמד אישי בשגרירות גרמניה?

את הסכומים שיוזכרו פה יש לשם במעמד הפגישה ולכן חשוב שתבואו מוכנים לזה להלן השירות והסכום המבוקש על כל שירות בשגרירות גרמניה:

סוג השירות עלות בשקלים
אימות חתימה (כללי) כ-220 ₪ לבקשה אחת
אימות חתימה להצהרת שם כ-305 ₪ לבקשה אחת
אישור אימות לצילומים (ללא קשר למספר עמודים) כ-105 ₪

שימו לב שהעלויות תלויות בשער החליפין העדכני של אירו לשקלים ולכן ייתכנו שינויים קלים בסכום המדויק.

 

מה צריך לשלם במרשם האוכלוסין בגרמניה

העלות לאגרה משתנה בין מרשם אוכלוסין אחד לאחר להלן הסכומים המקסימליים:

סוג השירות עלות באירו
הצהרת שם 12 אירו
תיעוד נישואין 60 – 160 אירו
תיעוד לידה 80 – 172 אירו

 

הכרה באבהות בשגרירות גרמניה

במידה אב הילד ואם הילד אינם נשואים על פי החוק הגרמני, יש צורך בתהליך שנקרא תהליך הכרה באבהות. הכרה זו תוכר בגרמניה במידה והילד נולד בישראל אך ורק עם שני ההורים חתמו על טופס הודעת הלידה של הילד וגם אם שני ההורים מופיעים על תעודת הלידה של הילד. במידה וההורים לא ישראליים אז ההורים צריכים לחתום על אישור הלידה עליו דיברנו קודם לכן.

ניתן לבצע הכרה זו בגרמניה רק אם הילד מתגורר בגרמניה או אם לאב הילד קיימת אזרחות גרמנית. חשוב לעשות זאת על מנת לוודא שיהיה תוקף נוסף לאבהות שהוא לא מסתמך רק על בתי החולים בישראל, אלא שהוא נותן פשוט תוקף חוקי לכל החיים. על מנת לתאם פגישה כזו יש ליצור קשר ע"י הטופס צור קשר שנמצא באתר שגרירות גרמניה.

 

במידה ואתם אכן זקוקים לתהליך הכרה באבהות אלה הטפסים שאתם צריכים:

  1. תעודת לידה של אב הילד.
  2. דרכון של אב הילד.
  3. מכתב מטעם רשויות הרווחה – לא תמיד, במקרה הצורך.
  4. תעודת לידה של הילד – אם יש.
  5. תעודת לידה של האמא של הילד.
  6. דרכון של אמא של הילד.
  7. אחד מההורים צריך להגיש תצהיר, באופן אישי ופרונטלי ולא ניתן להעביר את זה ע"י מיופה כוח.

חשוב מאוד לבצע תיעוד של ההכרה באבהות באופן רשמי, דבר זה יוכל לקרות רק במידה ואם הילד נותנת את ההסכמה להכרה זו.

 

מה ההשלכות של צעד זה לפי החוק?

  1. יצירת קרבת משפחה מדרגה ראשונה – חשוב להמון אספקטים שונים בחיים, כמו בירושות, איסוף דברים בעבור ההורים ועוד.
  2. חובת תשלום מזונות – עד לגיל 18 מרגע לידת הילד, החובה נקבעת לפחות לפי המינימום וסכום המזונות מחושב בהתאמה לגיל ולתקנות של ממשלת גרמניה.
  3. ירושה – ילד מקבל זכות לרשת את אביו ללא הגבלה, אם הילד מנושל מהירושה הוא יכול להגיש בקשה לעיזבון – לעיתים מגיע למחצית מערך העיזבון.
  4. הסדרת משמורת משותפת – גם אם הורי הקטין אינם נשואים, עצם רישום האב כמוכר כהורה נותן לקטין זכות לראות את אביו. על ההורים להגיש תצהיר על כוונתם לגדל את ילדם בצורה משותפת אם זה רצונם. 

 

איך עובדת בדיקת האבהות?

ישראל וגרמניה חתומות על אמנה שעל בסיסה ניתן להיעזר בנתונים אחת של השנייה בעניינים משפטיים, האמנה נקראת אמנת האג בדבר גביית עדות בחו"ל בעניינים מסחריים או אזרחיים. אחת הבדיקות שניתן לשתף היא בדיקת סוג דם בשביל הליך בדיקת האבהות.

להלן לינק לועידת האג לחוק הבינלאומי הפרטי >>>

 

את הפרטים בישראל ניתן להשיג כאן:

משרד המשפטים, המחלקה הבינלאומית לסיוע משפטי למדינות זרות. 

כתובת: רחוב כנפי נשרים 22, ירושלים.

תא דואר: 34142. 

מיקוד: 95464.

טלפון: 02-6556847. 

 

אימוץ בשגרירות גרמניה

בשנת 1993 נחתה בין גרמניה לישראל אמנה בתחום של הגנה על ילדים ושיתוף פעולה בתחום האימוץ בין שתי המדינות. בישראל אמנה זו נכנסה לתוקף בשנת 1999 ובגרמניה אותה אמנה נכנסה לתוקף בשנת 2002. המטרה באמנה זו הינה להסדיר את התהליכים הבינלאומיים בנוגע לאימוץ וחוק היישום הנלווה.

 

מה קובעת אמנה זו?

האמנה מתייחסת לשלל נושאים וביניהם:

  1. תנאים לאימוץ – מהם תנאי הסף המוזכרים בסעיף 4 באמנה.
  2. חלוקת התפקידים – מהי חלוקת התפקידים בין מוסדות הממשלה השונים, בגרמניה ובישראל – סעיף 6.
  3. הקמת עמותות ופיקוח – מהם התנאים להקמת עמותות אימוץ ומי אחראי לפקח עליהן – סעיף 10.
  4. הכרה בינלאומית באימוץ – סעיף 23.

 

להלן טבלה שמסכמת את הנאמר למעלה:

 

סעיף באמנה נושא תיאור
4 תנאים לאימוץ תנאי הסף המוזכרים לאימוץ
6 חלוקת התפקידים חלוקת תפקידים בין מוסדות הממשלה בגרמניה ובישראל
10 הקמת עמותות ופיקוח תנאים להקמת עמותות אימוץ ואחריות על פיקוח
23 הכרה בינלאומית באימוץ דיני ההכרה הבינלאומיים הנוגעים לאימוץ

 

מה ההבדל בין אימוץ חזק לחלש?

  • אימוץ חזק – הוצאת ילד מהמשפחה הקודמת שלו ושיבוצו במשפחה המאמצת החדשה, מעמד הילד יהיה כמו כל ילד ביולוגי והקשרים שלו מלפני נמחקים.
  • אימוץ חלש – קיים קשר משפטי עם ההורים שמאמצים את הילד, אבל אימוץ חלש לא מבטל את הקשרים המשפחתיים הקודמים שהיו לאותו הילד.

 

חוק האימוץ בישראל

אימוץ בישראל נחשב כיום כאימוץ חלש – כזה שבו הקשרים הקודמים של הילד עדיין נשארים במקומם. משמע האזרחות שמקבל הילד היא על פי ההורים הביולוגיים שלו ולא על פי הוריו המאמצים. אותו כנ"ל גם תקף לגבי תשלומי מזונות, זכויות ירושה וכדומה. לפי האמנה והחוק שנקבע ניתן להפוך אימוץ חלש שנקבע בישראל לאימוץ חזק. את התהליך הזה ניתן לבצע בעזרת שגרירות גרמניה שנמצאת בת"א.

 

גירושין בשגרירות גרמניה

היום, אם עברתם תהליך גירושין בישראל ואתם רשומים כנשואים בגרמניה, על פי החוק הגרמני אתם עדיין נשואים, עד שלא תבהירו מול הרשויות בגרמניה את המצב החדש. ניתן לבצע את ההכרה בגירושין רק לאחר שהתבצע תהליך הגירושין במדינה הזה (במקרה זה: ישראל). שימו לב שלא ניתן להכיר בגירושין שלכם עד שתבצעו את ההכרה בגרמניה.

 

איפה מחליטים על ההכרה בגירושין בגרמניה?

בית המשפט המחוזי בגרמניה הוא זה שרשאי לקבל את ההכרה בגירושין בגרמניה (Landesjustizverwaltung) או לחילופין בית המשפט המחוזי (Oberlandesgericht) בה אחד מבני הזוג גר באופן קבוע. אם שני בני הזוג לא גרים בגרמניה והם רוצים להקים קשר חדש הרשות המחוזית בה נקבעת הזוגיות תקבע את המיסוד של הזוגיות החדשה. במידה ואין כוונה להתחתן או למסד את הזוגיות מחדש יש לפנות לסאנט בברלין (Senatsverwaltung für Justiz in Berlin) ולבצע את הבקשה שם. 

להלן טופס הגשת הבקשה להכרה בגירושין בגרמנית >>>

 

אילו מסמכים נוספים צריך על מנת להגיש בקשה זו בשגרירות גרמניה

לאחר שמילאתם את טופס שהוזכר למעלה, יש לצרף אליו את המסמכים החשובים הבאים:

    1. העתק פסק הדין – נאמן למקור או העתק של פסק הדין בישראל או במדינה הזה, כולל חותמת בתוקף, בנוסף יש לצרף גם את הנימוקים של בית המשפט אם אפשרי.
    2. אישור מטעם רשויות המדינה – שמאשר שפסק הדין קיבל תוקף.
    3. צילום תעודת נישואין.
    4. הוכחה של האזרחות – במילים אחרות דרכוני בני הזוג.
    5. תרגום חוקי של המסמכים – תרגום חוקי ע"י נוטריון של כלל המסמכים שנמנו עד כה.
    6. הכנסות או שכר – אישור על הכנסות או שכר של מי שהגיש את הבקשה.
    7. ייפוי כוח – במידת ונתתם למיופה כוח לעשות בעבורכם את התהליך.

 

מהם העמלות שיש לשלם על תהליך הכרה בגירושין?

סדר גודל העמלות על תהליך כזה הוא החל מ-10 אירו עד ל-300 אירו – תלוי מה צריך לעשות בכל התהליך. העמלה נקבעת באופן עצמאי לכל מקרה.

על פי מה נקבעת גובה העמלה:

    1. דחיפות – כמה מהר שני הצדדים צריכים שהעניין יטופל.
    2. ההליך הבירוקרטי – כמה תהליכים צריך לעבור בתהליך ההכרה.
    3. מצבו הכלכלי של מגיש הבקשה.

כיום, בממוצע משלמים 155 אירו לכל התהליך.

 

כמה זמן עד שמגיע ההכרה לגירושין?

ניתן לבצע הערכה מדויקת של זמנים רק לאחר הגשת כלל המסמכים בצורה נכונה ומדויקת. במידה והגשתם מסמכים שהם לא לפי בקשת גרמניה יהיה יותר פינג פונג בינכם לבין הסאנט או בית המשפט המחוזי בגרמניה. העיכובים שלרוב נוצרים הם עקב העברת כספים, חוסר במסמכים ואופן העברתם. ההערכה גסה היא בין מספר שבועות לבין מספר חודשים, תלוי בדיוק שלכם בתהליך.

 

מזונות בשגרירות גרמניה

גם כאן ישראל וגרמניה חתומות על אמנה שנקראת "אמנה של ועידת האו"ם בדבר חיוב מזונות". אמנה זו נקבעה בשנת 1956 ומטרתה לאפשר אכיפת מזונות בין שתי מדינות אלו. על פי האמנה ניתן ללכת לבית משפט השלום, אם אתם בישראל או ל- Amtsgericht אם אתם בגרמניה ולהגיש בקשה לאכיפת פסק דין למזונות. 

 

אילו פרטים צריכים להיות בבקשה זו?

בבקשה חובה שיהיו הפרטים הבאים:

  1. פרטים אישיים – שמות המשפחה, הכתובות של הצדדים, ת.ל, מה האזרחות של אותם אנשים (ניתן להוכיח עם דרכון), שמות פרטיים ופרטי עורך הדין של מגיש התביעה.
  2. פרטי החייב במזונות – כל פרט חוץ מהפרטים שציינו למעלה שניתן להביא על מי שחייב את המזונות.
  3. פרטים על תביעה עצמה – למה דורשים את המזונות, כמה דורשים ומידע פיננסי של שני הצדדים.
  4. צירוף פסק הדין לבקשה – אם קיים.

 

מה קורה לאחר הגשת הבקשה?

במידה והגשתם את הבקשה בגרמניה בית המשפט יעביר את הבקשה לגורמים הממונים בישראל, האגף לסיוע משפטי ואותם גורמים ינקטו בצעדים שצריך לבצע על מנת לגבות את המזונות. במקרים כאלה לרוב ניתן להגיע לפשרה מחוץ לבית המשפט. אם כבר קיים פסק דין, הגורמים הממונים בישראל יעבירו את הבקשה לבית המשפט על מנת שיוכלו לעבור לתהליכי הגבייה.

אילו הפרטים של הגורמים בישראל שמבצע את אמנה זו:

שם: משרד המשפטים האגף לסיוע משפטי.
כתובת: רח' הסורג 1, בית מצפה, ירושלים.
תא דואר: 1777.
מיקוד: 91017.
טלפון: 972-2-6211381+
פקס: 972-2-6467945+

לעוד מידע כנסו לאתר של משרד המשפטים הגרמני >>>

 

חטיפות ילדים

חטיפת ילדים בגרמניה מוגדרת כעבירה שעליה יש 5 שנים שנות מאסר או קנס כספי גדול – סעיף 235 בחוק העונשין הגרמני. במידה וההורה של הילד רוצה להגיש תלונה פלילית במשטרה הוא יכול, לעיתים רחוקות ניתן לפסוח על הגשת תלונה – בעיקר אם קיים עניין רב בציבור במקרה הזה.

 

מה אומרת אמנת האג לחטיפת ילדים?

בשנת 1980 נחתמה אמנה בין גרמניה לישראל שמגדירה מה קורה במקרה של חטיפת ילדים בינלאומית, החוק נכנס לתוקף בשנת 1991 בישראל ובגרמניה בשנת 1990. מטרת האמנה היא לגרום לילדים להיות מוגנים יותר, גם במקרים של חטיפה ממדינה אחת לשנייה. אם ילד נחטף בגרמניה למדינה אחרת, אז הרשויות יצרו קשר עם המדינה שבה הם מבינים שהילד חטוף ויבקשו את הסיוע ממדינה זו.

 

איך מטפלים במקרים של חטיפת ילד?

קיימות שתי אופציות ולכן מומלץ להיעזר בעורך דין בתהליך שיידע לכוון אתכם לפי מה שאתם רוצים שיקרה:

  1. ניתן לבקש העברת משמורת מיידית להורה, ככה יכול הורה אחד לקבל את ילדו בעזרת מדינה בה שוהה הילד כעת – כלומר המדינה אליה הוא נחטף ע"י ההורה השני שלו. לרוב דבר זה מעניק צו ביניים ולא תמיד תקף מבחינת המדינות ה"מסגירות".
  2. ניתן להגיע ישירות למדינה אליה נחטף הילד ולהתחיל שם בהליכים – דבר זה יכול אולי לקצר את התהליכים – אבל גם לא תמיד.

 

משמורת ילדים בשגרירות גרמניה

גרמניה חתומה על אמנת האג שמדברת על הגנת ילדים שנקבעה בשנת 1996 ונכנסה לתוקף בשנת 2011. בסעיף 16 באמנה זו ישנה התייחסות להפניית משמורת או הפסקת משמורת בהתאם למדינה בה נמצא הילד. מבחינת גרמניה גם מי שלא חתום על האמנה צריך לבצע אותה.

כלומר, אם ישראל לא חתומה על האמנה ההחלטה של משמורת ילדים תקבע ע"י בית המשפט הישראלי ותהיה תקפה גם לגרמניה. החוק בישראל אומר שלזוג ההורים יש זכות לקבל משמורת על הילד שלהם אם שניהם רשומית בתעודת הלידה שלו.

במידה ומקום מגוריכם הוא בישראל אין צורך לדווח לרשויות בגרמניה את עניין המשמורת, ולפי סעיף 16 באמנה של גרמניה – ילדים שנקבעה להם משמורת, המשמורת שלהם לא תשתנה לאחר קבלת החלטה ונימוקה, אלא אם קורה משהו באמת חריג.

 

תעודת נישואין, פטירה או לידה בשגרירות גרמניה

לאורך כל העמוד דיברנו על לפנות בעמוד צור קשר לשגרירות גרמניה, אז על מנת שיהיה לכם יותר קל להלן טופס צור קשר המדובר>>>

במידה ואתם רוצים מידע נוסף על תעודות שכבר הונפקו ע"י שגרירות גרמניה, פנו ללשכת רשם האוכלוסין בגרמניה >>>

 

לסיכום

מאמר זה עסק בהליכי רישום שמות ומעמד אישי בשגרירות גרמניה, המתאר את הכללים הנחוצים לביצוע רישום נישואים, ילדים חדשים, ושינוי שמות. המאמר מספק מידע מרכזי לאלו המתכננים לבצע את התהליכים הללו, תוך שמירה על נהלים רשמיים ומשפטיים שחייבים להיות כפופים אליהם כדי להבטיח את הכרת המדינה בשינויים אלו.

שמות ומעמד אישי בשגרירות גרמניה

לחזרה לחלק ספציפי במאמר
Picture of עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם:
דיני משפחה וירושות, פשיטת רגל , הוצאה לפועל , איחוד תיקים, מחיקת חובות ועיכוב יציאה מהארץ.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה.עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתלי בית המשפט.

שגרירות גרמניה בתל אביב דף מידע מוגש על ידי עורכת דין ונוטריונית רחל שחר
השאירו פרטים לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

זמינים 7 ימים בשבוע!