פגמים בצוואה נוטריונית: מה חשוב לדעת?
צוואה נוטריונית היא מסמך משפטי חשוב המאפשר לאדם להביע את רצונותיו האחרונים בנוגע לחלוקת רכושו לאחר מותו. עם זאת, למרות היתרונות הרבים של צוואה נוטריונית, ישנם מקרים בהם עלולים להתגלות פגמים שעשויים להשפיע על תוקפה ועל יישומה. במאמר זה נסקור את הפגמים האפשריים בצוואה נוטריונית ונציע דרכים להימנע מהם.
מהי צוואה נוטריונית?
לפני שנדון בפגמים האפשריים, חשוב להבין מהי בדיוק צוואה נוטריונית. "צוואה נוטריונית" היא צוואה הנערכת בפני נוטריון, שהוא עורך דין בעל הסמכה מיוחדת מטעם משרד המשפטים. הנוטריון אחראי לוודא את זהות המצווה, את כשירותו המשפטית, ואת העובדה שהצוואה משקפת את רצונו החופשי.
פגמים נפוצים בצוואה נוטריונית
- חוסר כשירות משפטית
אחד הפגמים החמורים ביותר שעלולים להתגלות בצוואה נוטריונית הוא "חוסר כשירות משפטית" של המצווה. כשירות משפטית מתייחסת ליכולתו של אדם להבין את משמעות מעשיו ואת ההשלכות של החלטותיו. אם יתברר כי המצווה לא היה כשיר מבחינה משפטית בעת עריכת הצוואה, למשל בשל מחלת נפש או דמנציה, הצוואה עלולה להיפסל.
- השפעה בלתי הוגנת
פגם נוסף שעלול לפסול צוואה נוטריונית הוא השפעה בלתי הוגנת על המצווה. מדובר במצב שבו אדם אחר מפעיל לחץ או מניפולציה על המצווה כדי להשפיע על תוכן הצוואה. למרות שהנוטריון אמור לוודא שהצוואה משקפת את רצונו החופשי של המצווה, לעתים קשה לזהות השפעה בלתי הוגנת בזמן אמת.
- טעויות בניסוח
טעויות בניסוח הצוואה עלולות גם הן להוות פגם משמעותי. אלה יכולות לכלול אי-בהירות בהוראות הצוואה, שימוש בשפה עמומה, או סתירות פנימיות במסמך. טעויות כאלה עלולות להוביל לפרשנויות שונות ולסכסוכים בין היורשים.
- חוסר עמידה בדרישות הפורמליות
צוואה נוטריונית חייבת לעמוד בדרישות פורמליות מסוימות על פי חוק. חוסר עמידה בדרישות אלה עלול להוות פגם חמור. לדוגמה, אם הצוואה לא נחתמה כראוי על ידי המצווה והנוטריון, או אם לא צוינו התאריך והמקום של עריכת הצוואה, היא עלולה להיפסל.
- חוסר התאמה לדין
פגם נוסף שעלול להתגלות הוא חוסר התאמה לדין. אם הוראות הצוואה סותרות את החוק או את תקנת הציבור, הן עלולות להיפסל. לדוגמה, הוראה בצוואה שמתנה ירושה בנישואין לבן דת מסוימת עלולה להיחשב כבלתי חוקית.
כיצד להימנע מפגמים בצוואה נוטריונית?
כדי להימנע מפגמים אלה ואחרים, חשוב לנקוט במספר צעדים:
- בחירת נוטריון מנוסה- יש לבחור נוטריון בעל ניסיון בעריכת צוואות. נוטריון מנוסה יכול לזהות בעיות פוטנציאליות ולהציע פתרונות מתאימים.
- הכנה מוקדמת-הכנה מוקדמת של המצווה חשובה מאוד. יש לחשוב היטב על רצונותיכם ולהכין רשימה מסודרת של הנכסים והיורשים הרצויים.
- בדיקה רפואית-במקרים של ספק לגבי הכשירות המשפטית, מומלץ לעבור בדיקה רפואית לפני עריכת הצוואה. חוות דעת רפואית יכולה לחזק את תוקף הצוואה במקרה של ערעור עתידי.
- ניסוח ברור ומדויק-יש להקפיד על ניסוח ברור ומדויק של הוראות הצוואה. הימנעו משפה עמומה או מסובכת מדי.
- עדכון תקופתי-מומלץ לבצע עדכון תקופתי של הצוואה, במיוחד לאחר שינויים משמעותיים בחיים כמו נישואין, גירושין, או לידת ילדים.
סיכום
צוואה נוטריונית היא כלי חשוב לתכנון עזבון, אך היא אינה חסינה מפגמים. הבנת הפגמים האפשריים והדרכים להימנע מהם יכולה לסייע בהבטחת תוקפה של הצוואה ובמימוש רצונותיו האחרונים של המצווה. חשוב לזכור כי עריכת צוואה היא עניין רציני ומורכב, ולכן מומלץ תמיד להתייעץ עם אנשי מקצוע מנוסים בתחום.
בסופו של דבר, המטרה היא ליצור מסמך משפטי תקף ובהיר שישקף באופן מדויק את רצונותיו של המצווה ויימנע מסכסוכים עתידיים בין היורשים. על ידי נקיטת אמצעי זהירות מתאימים והקפדה על הפרטים, ניתן להבטיח כי הצוואה הנוטריונית תמלא את תפקידה ביעילות ובנאמנות לכוונות המקוריות של המצווה.
האם מותר לנוטריון לערוך צוואה כעורך דין?
בנוגע לשאלה האם לנוטריון מותר להיות עד בצוואה, השופט רובינשטיין קבע בפסק הדין כי אין מניעה שנוטריון ישמש כעד לצוואה שנערכת בעדים. השופט הדגיש כי לנוטריון אין מעמד מיוחד כאשר הוא פועל כעד בצוואה בעדים, והוא פועל במקרה זה כמו כל עד רגיל.
הנימוק מתבסס על כך שיש הבחנה בין תפקידו של נוטריון בעת עריכת צוואה בפני רשות (לפי סעיף 22 לחוק הירושה), שבו הוא משמש כרשות, לבין תפקידו כעד בצוואה בעדים (לפי סעיף 20 לחוק הירושה). כאשר נוטריון עורך צוואה בפני רשות, יש עליו חובות מיוחדות של בירור כשירות המוריש, אך כאשר הוא פועל כעד בצוואה בעדים, הוא אינו מתפקד כנוטריון אלא כעד רגיל, ולכן אין עליו חובות נוספות מעבר לאלה שחלים על עדים רגילים.
בנוסף, השופט רובינשטיין ציין כי עורך דין המשמש כעד בצוואה בעדים הוא תופעה רגילה ושכיחה, ואין בכך שעורך הדין הוא גם נוטריון כדי למנוע ממנו לשמש כעד לצוואה. הוא סיכם כי במקרה הנדון לא הייתה כל עילה למנוע מהנוטריון לשמש כעד, משום שפעולתו לא הייתה בתפקידו כנוטריון אלא כעד בלבד, כפי שמאפשר החוק.
מתי צריך אישור רפואי בצוואה נוטריונית?
בפסק הדין בערעור אזרחי מס' 36/88 הוזכרו תקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977, בהקשר של קיום הצוואה והשאלה האם הצוואה השנייה של המנוח תקפה. התקנות מציינות כללים שנועדו להבטיח את תקינות ההליך הנוטריוני ואת המצב הרפואי של אדם המחתים על מסמכים רשמיים.
תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים קובעת: "לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצא ביום עשיית הפעולה; התעודה תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון."
הקשר:
במקרה זה, המערערים טוענים כי הצוואה השנייה אינה תקפה בשל היעדר תעודה רפואית המצביעה על מצבו של המנוח בעת עריכתה. היעדר תעודה זו נחשב לפגם מהותי, אשר העביר את הנטל על המשיב להוכיח את גמירות דעתו של המנוח בעת החתימה על הצוואה.
בית המשפט קבע כי לא רק שהמנוח היה חולה, אלא גם שהיעדר תעודה רפואית בתאריך עריכת הצוואה היה הפגם העיקרי, מה שהוביל לביטול הצוואה השנייה. התקנות מדגישות את החשיבות של תיעוד רפואי כדי להבטיח שהאדם המחתים על המסמכים מבצע זאת תוך הבנה מלאה של המעשה, במיוחד כשמדובר באנשים חולים או מצויים במצב פיזי קשה.
"באשר למונח "מרותק למיטתו" הרחיבה הפסיקה מושג זה וכללה גם אדם אשר קשה לו להתנייד, אדם מבוגר אשר מחמת גילו או חוליו קשה לו לצאת מביתו ולפיכך אף במקרים כאלה יש צורך בקבלת תעודה רפואית בטרם עריכת צוואה".
לפי תקנה 4 (ה) לתקנות הנוטריונים, כאשר אדם מאושפז בבית חולים, יש צורך בקבלת תעודה רפואית אודות מצבו, אף אם הוא יכול ללכת בעצמו ללא כל סיוע, לצורך אישור פעולה נוטריונית.
עצם היותו מאושפז, מחייב את הצגת התעודה הרפואית בפני נוטריון. לא נעשית אבחנה האם המאושפז יכול ללכת בעצמו אם לאו. העובדה שהוא מאושפז בבית החולים מחייבת את הנוטריון בקבלת תעודה רפואית, מאחרו יש צורך לוודא כי האדם מבין את משמעות הפעולה ועושה אותה ברצון חופשי. דרישה זו מלמדת כי יש ליתן פרשנות מרחיבה, אף ביחס למונח "מרותק למיטתו". לכן, אדם הנמצא בביתו, והוא אינו יכול ללכת ללא עזרה והנוטריון יודע כי הוא לא מסוגל להגיע למשרדו, יש צורך כי הנוטריון ידרוש תעודה רפואית אודות מצבו בטרם שיבצע את הפעולה.
על הצורך במתן פרשנות מרחיבה לדרישה של הצגת תעודה רפואית, ניתן ללמוד מדברי כב' השופט דנציגר בע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית ) שקבע כי:
"סבורני שצדק השופט י' שנלר כאשר ציין כי מוטב יעשו עורכי דין העורכים צוואה בעדים אם יבחנו האם מתעורר חשש שהמצווה אינו כשיר לצוות, במיוחד כאשר מדובר במצווים באים בימים הסובלים מבעיות קוגניטיביות ומבעיות רפואיות שונות… בדיקה רפואית מוקדמת כאמור, תסיר את החשש שמא הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה כיוון שהוא אינו כשיר לצוות… עם זאת יודגש כי כפי שציין השופט י' שנלר, המחוקק לא קבע דרישה להצגת אישור רפואי למצווה בצוואה בעדים, וגם בפסיקה טרם התגבשה דרישה כזו".
בע"א 36/88 זלוף נ' זלוף בעמ' 188 נקבע כי:
"על חשיבותה של תעודת רופא… אין צורך להרבות מילים… פגם זה העביר את הנטל על המשיב להוכיח את גמירות דעתו של המנוח בעת שחתם על הצוואה".
צוואה נוטריונית עריכת האישור הנוטריוני לאחר מות המנוחה?
הצוואה שמתבקש קיומה היא צוואה בפני רשות לפי סעיף 22 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה"). אחת הדרישות שנקבעו בסעיף 22 לחוק הירושה, היא שהשופט או הנוטריון "יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור". אין מחלוקת כי במקרה דנן, האישור הנוטריוני נעשה רק כחצי שנה לאחר שהצוואה נערכה ולאחר פטירת המנוחה. האם איחור זה בעריכת האישור הנוטריוני של הצוואה מהווה פגם או חסר בצוואה?
בפסק דין ד"ר יעל סובול נ' רם לויטין ואח'
דן בית המשפט המחוזי בירושלים במקרה שבו האישור הנוטריוני של הצוואה נעשה כמה שנים לאחר עריכת הצוואה וכשנה לאחר מות המנוחה. בית המשפט לענייני משפחה פסק באותו מקרה, כי מדובר בפגם ואולם ניתן להכשירו בהתאם לסעיף 25 לחוק הירושה. דעת הרוב בבית המשפט המחוזי אישרה את פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה. בדונו באופי הפגם אמר כב' השופט רביד כי:
"אינני בטוח שמחדלה של עו"ד הרפז, שלא אישרה את הצוואה במועד עריכתה או בסמוך לכך, בהתאם לחוק הנוטריונים והתקנות שהותקנו מתוכו, ניתן לריפוי באמצעות סעיף 25 לחוק, מפני שההוראה הזו אינה מצויה בחוק ולפי סעיף 25 לחוק ניתן להתגבר רק על פגמים שמפורטים בחוק… ההלכה היא כי בדרך כלל שיהוי בעשיית המעשה המנהלי אינו עילה לביטול ההחלטה… לפיכך, לעניינו, גם אם נפל פגם בכך שעו"ד הרפז לא אישרה את הצוואה תוך זמן סביר בדרך האמורה, הרי תיקון הפגם באיחור מרפא את הפגם שנפל בעבר".
בית המשפט קובע כי האיחור בביצוע האישור הנוטריוני, מהווה פגם הניתן לתיקון לפי סעיף 25 לחוק הירושה. אולם, האם פגם זה מעביר את נטל השכנוע שאמנם לפנינו צוואה ואין ספק באמיתותה, לכתפי מבקש קיום הצוואה?
צוואה נוטריונית-קיום הצוואה למרות הפגמים
עו"ד מומחה לענייני צוואות, רחל שחר מסבירה כי סעיף 25 לחוק הירושה קובע כי "אם התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה" – ובמקרה דנן התקיימו מרכיבי היסוד – רשאי בית המשפט לקיים את הצוואה אם לא היה לו ספק "כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמתי של המצווה".16.הפסיקה משתמשת במונחים של "בטחון מלא", "וודאות מוחלטת", "ללא שום ספק", כשהיא מפרשת את הדרישה הקבועה בסעיף 25 לחוק.
בע"א בוסקילה נ' בוסקילה קבע כב' השופט ריבלין כ: "הפעלת סעיף 25 לחוק מותנית בכך שלבית המשפט לא יהיה כל ספק באמיתות הצוואה".
צוואה נוטריונית-פגם בצוואה נוטריונית מה רמת השכנוע כדי שבית המשפט יאשר את הצוואה?
בעמ"ש 38139-09-11 א.ש. נ' א.מ. דן כב' השופט שוחט בשאלת העברת נטל השכנוע במקרה של פגם צורני וכן ברמת השכנוע הנדרשת לפי סעיף 25 לחוק. לדבריו: "אם דעתי תשמע, ראוי שבתי המשפט יאמצו מגמה זו עת מפעילים הם את שיקול הדעת שנמסר להם בסעיף 25(א) לחוק הירושה חרף פגם או חסר צורני שנפל בה…פרשנות לפיה יש להבדיל בין פגם לפגם מבחינת חומרת פגימתו הרעה תוך בחינת חומרתה בהתייחס לסוג הצוואה בה נפל אותו פגם – בכל הנוגע למידת השכנוע הנדרשת בסעיף 25 לחוק… – הינה פרשנות ראויה ומתונה יותר, המתאימה עצמה לנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון".
דהיינו, כשקיים פגם צורני ואפילו קל, עובר נטל השכנוע למבקש הקיום. אולם, ככל שהפגם קל יותר, תהיה נדרשת מידה פחותה יותר של שכנוע להוכחת אמיתות הצוואה.לפי גישה זאת,נראה כי במקרה דנן עבר נטל השכנוע להוכיח כי הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמתי של המצווה לכתפי התובעת, עקב הפגם הצורני שנפל בצוואה. אולם, מידת השכנוע הנדרשת תהיה פחותה יותר, מאחר ולא מדובר בפגם כה חמור למרות שבעניינו, נפל אף פגם נוסף בכך שלא הוצג אישור רפואי כמתחייב על פי תקנות הנוטריונים, כמפורט לעיל.
צ
