צוואה נוטריונית פסולה מדוע חשוב לקבל עצה מעורך דין צוואות ונוטריון

תוכן עניינים

עובדות הסיפור

למנוחה ל' ז"ל, היו שבעה ילדים. בן אחד ששמו , נפטר לפניה. התובעת היא בתה הבכורה של המנוחה והמתנגדות הן ארבע בנות נוספות של המנוחה. באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, נפרדה המנוחה מבעלה ובמשך  כמה  שנים לאחר מכן, התנהלו הליכי גירושין בין המנוחה לבין בעלה. ביום 24.11.94, ערכה המנוחה צוואה ובה הורישה את כל עיזבונה לשבעת ילדיה בחלקים שווים (להלן: "הצוואה הראשונה"). הצוואה הוכנה ע"י עו"ד לאה פורת, שייצגה אותה בהליך הגירושין ומאז סייעה לה בנושאים משפטיים שונים.

בשנת 1996, משהמנוחה קיבלה את חלקה בדירה המשותפת שהיתה לה עם בעלה, היא החליטה לעבור ולהתגורר לד בתה. המנוחה רכשה דירה יחד עם בעלה של בתה והתגוררה שנים רבות ביחידת דיור הצמודה לביתה של א'.

בשנת 2007 נפגעה המנוחה בראשה בתאונת דרכים קשה. המנוחה  אושפזה  ולאחר שחרורה מבית החולים, היא חזרה להתגורר בדירתה בעיר במרכז הארץ. בשנת 2008, החליטה המנוחה לעבור ולהתגורר עם התובעת בביתה בעיר אחרת. מאז ועד לפטירתה, המנוחה התגוררה בביתה של ר'.          ביום 13.8.12, חתמה המנוחה על צוואה ולפיה היא מעניקה את כל עיזבונה לרבת אחת בלבד הלוא היא אותה ר אצלה התגוררה עד לפטירתה. הצוואה נחתמה ע"י המנוחה בביתה של ר', בפני עו"ד פורת. המנוחה נפטרה ביום 17.12.12. עו"ד פורת חתמה על אישור עשיית צוואה נוטריונית של הצוואה,  רק כחודשיים לאחר מות המנוחה, ביום 11.2.13.

הבת  הגישה את הצוואה הנוטריונית לקיום והנתבעות הגישו התנגדות לקיום הצוואה הנוטריונית.

לטענתן, נפלו שני פגמים באישור הנוטריוני של הצוואה. האחד: לא הוצגה בפני הנוטריונית עו"ד פורת תעודה רפואית כנדרש בהוראות חוק הנוטריונים ותקנותיו, מאחר והמנוחה היתה מרותקת למיטתה. השני: האישור הנוטריוני נעשה רק לאחר פטירת המנוחה וכחצי שנה לאחר שהצוואה נערכה. המתנגדות טוענות כי המנוחה לא היתה כשירה לערוך את הצוואה. לטענתן, ר' השפיעה על המנוחה באופן בלתי הוגן לערוך את הצוואה, מאחר והמנוחה היתה תלויה בה בתלות מוחלטת, ומאחר שהיא בודדה את המנוחה  ומנעה מהן קשר עמה.  כמו כן לטענתן, ר' נטלה חלק בעריכת הצוואה. ר' טוענת כי כלל לא היה צורך באישור רפואי מאחר והמנוחה לא היתה מרותקת למיטתה. כמו כן, הפגם שבאיחור  עריכת האישור הנוטריוני הוא פגם טכני שניתן להכשירו. לטענתה, המנוחה היתה כשירה לערוך צוואה, היא לא נטלה כל חלק בעריכת הצוואה ולא השפיעה על המנוחה בהשפעה בלתי הוגנת. ר' אף צירפה הקלטה של השיחה שנערכה בין עו"ד פורת לבין המנוחה ביום עריכת הצוואה וכן בפגישה מקדימה, שממנה עולה לטענתה, שהמנוחה היתה צלולה לחלוטין והצוואה ביטאה את רצונה האמיתי.          בית המשפט מינה מומחה על מנת שיבחן את המסמכים הרפואיים ויחווה דעתו האם המנוחה היתה כשירה לערוך את הצוואה.

צוואה נוטריונית תעודה רפואית-נוטריון צריך לבקש תעודה רפואית

האם היה צורך לקבל תעודה רפואית לפני  עריכת הצוואה הנוטריונית ולמה התייעצות עם עו"ד מומחה צוואות היא קריטית?

תקנה 4 (ה) לתקנות הנוטריונים תשל"ז – 1977 קובעת כי:

"לא ייתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית… שהוצאה ביום עשיית הפעולה, התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון".

בית המשפט בוחן תחילה   האם המנוחה היתה מרותקת למיטתה במועד שבו נחתמה הצוואה? הבת העידה כי המנוחה: "הייתה מתהלכת בבית כשאני מלווה אותה ומשגיחה עליה, ובשום פנים לא "מרותקת למיטתה"

עו"ד פורת העידה כי  המנוחה לא היתה מרותקת למיטתה אלא ישבה בכורסה מולה. בעדותה, אמרה עו"ד פורת שהמנוחה לא שכבה במיטה  ובסיום הפגישה היא קמה לנשק אותה וכי בשנה האחרונה המנוחה לא בקרה במשרדה והיא הגיעה לביתה. הרופא שטיפל במנוחה במסגרת היחידה לטיפולי בית, הד"ר פייגין אלכסנדר, העיד כי: "אני צפיתי בל' כשהיא מתהלכת בביתה בתמיכת הבת, כמו כן, ל' ירדה ממיטתה בסיוע של הבת והתהלכה בתמיכתה לשבת בכורסא בחדר הסמוך" (סעיף 8 לתצהירו). גם בעדותו אישר ד"ר אלכסנדר כי המנוחה נזקקה לסיוע פיזי בהליכה והיא היתה זקוקה לסיוע בכל פעולה פיזית. בית המשפט קובע באופן חד משמעי כי את המילים "מרותק למיטתו" שמצוינות בתקנה,אין לפרש באופן המילולי והמצומצם.  אין הכוונה שרק אדם שלא יכול לשבת כלל יוגדר כמי שמרותק למיטתו. אדם שלא יכול ללכת אפילו בביתו ללא עזרה, או אדם שלא יכול לצאת מביתו למשרד עורך דינו לצורך עריכת צוואה, מחמת שהוא זקוק לעזרה בהליכה ומתקשה בירידת מדרגות, יש להגדירו כמי שמרותק למיטתו.

מתי צריך אישור רפואי בצוואה נוטריונית?

כך אומר כבוד השופט טפרברג בת"ע (ב"ש) 1390/04 פלונית נ' פלוני שקבע כי:

"באשר למונח "מרותק למיטתו" הרחיבה הפסיקה מושג  זה וכללה גם אדם אשר קשה לו להתנייד, אדם מבוגר אשר מחמת גילו או חוליו קשה לו לצאת מביתו ולפיכך אף במקרים כאלה יש צורך בקבלת תעודה רפואית בטרם עריכת צוואה".

לפי תקנה 4 (ה) לתקנות הנוטריונים, כאשר אדם מאושפז בבית חולים, יש צורך בקבלת תעודה רפואית אודות מצבו, אף אם הוא יכול ללכת בעצמו ללא כל סיוע, לצורך אישור פעולה נוטריונית.

 עצם היותו מאושפז, מחייב את הצגת התעודה הרפואית בפני נוטריון. לא נעשית אבחנה האם המאושפז יכול ללכת בעצמו אם לאו.  העובדה שהוא מאושפז בבית החולים מחייבת את הנוטריון בקבלת תעודה רפואית, מאחרו יש צורך לוודא כי האדם מבין את משמעות הפעולה ועושה אותה ברצון חופשי. דרישה זו מלמדת כי יש ליתן פרשנות מרחיבה, אף ביחס למונח "מרותק למיטתו". לכן, אדם הנמצא בביתו, והוא  אינו יכול ללכת ללא עזרה והנוטריון יודע כי הוא לא מסוגל להגיע למשרדו, יש צורך כי הנוטריון ידרוש תעודה רפואית אודות מצבו בטרם שיבצע את הפעולה.

על הצורך במתן פרשנות מרחיבה לדרישה של הצגת תעודה רפואית, ניתן ללמוד מדברי כב' השופט דנציגר  בע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית ) שקבע כי:

"סבורני שצדק השופט י' שנלר כאשר ציין כי מוטב יעשו עורכי דין העורכים צוואה בעדים אם יבחנו האם מתעורר חשש שהמצווה אינו כשיר לצוות, במיוחד כאשר מדובר במצווים באים בימים הסובלים מבעיות קוגניטיביות ומבעיות רפואיות שונות… בדיקה רפואית מוקדמת כאמור, תסיר את החשש שמא הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה כיוון שהוא אינו כשיר לצוות… עם זאת יודגש כי כפי שציין השופט י' שנלר, המחוקק לא קבע דרישה  להצגת אישור רפואי למצווה  בצוואה בעדים, וגם בפסיקה טרם התגבשה דרישה כזו".

צוואה נוטריונית פסולה מדוע חשוב לקבל ייעוץ מעו"ד מומחה לצוואות

צוואה נוטריונית-מה המשמעות אם לא הוצגה תעודה רפואית ולמה לא התייעצו עם עורך דין מומחה לצוואות?

בע"א 36/88 זלוף נ' זלוף  בעמ' 188 נקבע כי:

"על חשיבותה של תעודת רופא… אין צורך להרבות מילים… פגם זה העביר את הנטל על המשיב להוכיח את גמירות דעתו של המנוח בעת שחתם על הצוואה".

צוואה נוטריונית עריכת האישור הנוטריוני לאחר מות המנוחה?

הצוואה שמתבקש קיומה היא צוואה בפני רשות לפי סעיף 22 לחוק הירושה תשכ"ה –        1965 (להלן: "חוק הירושה"). אחת הדרישות שנקבעו בסעיף 22 לחוק הירושה, היא שהשופט או הנוטריון "יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור". אין מחלוקת כי במקרה דנן, האישור הנוטריוני נעשה רק כחצי שנה לאחר שהצוואה  נערכה ולאחר פטירת המנוחה. האם איחור זה בעריכת האישור הנוטריוני של הצוואה מהווה פגם או חסר בצוואה?  

בפסק דין ד"ר יעל סובול נ' רם לויטין ואח'

דן בית המשפט המחוזי  בירושלים במקרה שבו האישור הנוטריוני של הצוואה  נעשה כמה שנים לאחר עריכת הצוואה וכשנה לאחר מות המנוחה. בית המשפט לענייני משפחה פסק באותו מקרה, כי מדובר בפגם ואולם ניתן להכשירו בהתאם לסעיף 25 לחוק הירושה. דעת הרוב בבית המשפט המחוזי אישרה את פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה. בדונו באופי הפגם אמר  כב' השופט רביד כי: 

        "אינני בטוח שמחדלה של עו"ד הרפז, שלא אישרה את הצוואה במועד עריכתה  או בסמוך לכך, בהתאם לחוק הנוטריונים והתקנות שהותקנו מתוכו, ניתן לריפוי באמצעות סעיף 25 לחוק, מפני שההוראה הזו אינה מצויה בחוק ולפי סעיף 25 לחוק ניתן להתגבר רק על פגמים שמפורטים בחוק… ההלכה היא כי בדרך כלל שיהוי בעשיית המעשה המנהלי אינו עילה לביטול ההחלטה… לפיכך, לעניינו, גם אם נפל  פגם בכך שעו"ד הרפז לא אישרה את הצוואה תוך זמן סביר בדרך האמורה, הרי תיקון הפגם באיחור מרפא את הפגם שנפל בעבר".

בית המשפט קובע כי האיחור בביצוע האישור הנוטריוני, מהווה פגם הניתן לתיקון לפי סעיף 25 לחוק הירושה. אולם, האם פגם זה מעביר את נטל השכנוע שאמנם לפנינו צוואה ואין ספק באמיתותה, לכתפי מבקש קיום הצוואה?

צוואה נוטריונית-קיום הצוואה למרות הפגמים

עו"ד מומחה לענייני צוואות, רחל שחר מסבירה כי סעיף 25 לחוק הירושה קובע כי "אם התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה" – ובמקרה דנן התקיימו מרכיבי היסוד –  רשאי בית המשפט לקיים את הצוואה אם לא היה לו ספק "כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמתי של המצווה".16.הפסיקה משתמשת במונחים של "בטחון מלא", "וודאות מוחלטת", "ללא שום ספק", כשהיא מפרשת את הדרישה הקבועה בסעיף 25 לחוק. 

בע"א בוסקילה נ' בוסקילה קבע כב' השופט ריבלין כ: "הפעלת סעיף 25 לחוק מותנית בכך שלבית המשפט לא יהיה כל ספק באמיתות הצוואה".

צוואה נוטריונית-פגם בצוואה נוטריונית מה רמת השכנוע כדי שבית המשפט יאשר את הצוואה?

 בעמ"ש 38139-09-11 א.ש. נ' א.מ. דן כב' השופט שוחט בשאלת העברת נטל השכנוע במקרה של פגם צורני וכן ברמת השכנוע הנדרשת לפי סעיף 25 לחוק. לדבריו: "אם דעתי תשמע, ראוי שבתי המשפט יאמצו מגמה זו עת מפעילים הם את שיקול הדעת שנמסר להם בסעיף 25(א) לחוק הירושה חרף פגם או חסר צורני שנפל בה…פרשנות לפיה יש להבדיל בין פגם לפגם מבחינת חומרת פגימתו הרעה תוך בחינת חומרתה בהתייחס לסוג הצוואה בה נפל אותו פגם – בכל הנוגע למידת השכנוע הנדרשת בסעיף 25 לחוק… – הינה פרשנות ראויה ומתונה יותר, המתאימה עצמה לנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון".

דהיינו, כשקיים פגם צורני ואפילו קל, עובר נטל השכנוע  למבקש הקיום. אולם,  ככל שהפגם קל יותר, תהיה נדרשת מידה פחותה יותר של שכנוע להוכחת אמיתות הצוואה.לפי גישה זאת,נראה כי במקרה דנן עבר נטל השכנוע להוכיח כי הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמתי של המצווה לכתפי התובעת, עקב הפגם הצורני שנפל בצוואה. אולם, מידת השכנוע הנדרשת תהיה פחותה יותר, מאחר ולא מדובר בפגם כה חמור למרות שבעניינו, נפל אף פגם נוסף בכך שלא הוצג אישור רפואי כמתחייב על פי תקנות הנוטריונים, כמפורט לעיל. 

צוואה נוטריונית- האם המנוחה הייתה בטוחה ברצונה לצוות?

על פי עדות עו"ד פורת, המנוחה ביקשה ממנה שלא לערוך את האישור הנוטריוני.

עו"ד פורת העידה כי כבר ביום 4.8.09, כשהמנוחה הגיע למשרדה לצורך טיפול בנושא אחר, היא ביקשה ממנה לערוך צוואה חדשה שלפיה רק ר' יורשת את עיזבונה וכל אחת מיתר הבנות תקבלנה רק 100 ₪. המנוחה לא רצתה לחתום  באותו מועד על צוואה חדשה ואמרה לה כי היא תחשוב על כך ותודיע לה.

צוואה נוטריונית-הנוטריון לא ביצע אישור נוטריוני בית המשפט קובע כי הדבר מעלה ספק בדבר רצונה של המנוחה להוריש.

"משנשאלה עו"ד פורת מדוע לדעתה המנוחה  ביקשה ממנה לא לערוך את האישור הנוטריוני בחייה היא השיבה כי: "נראה לי כי באיזה שהיא דרך רצתה להעמידם במבחן" (עמ' 55 שורות 10-11). מתשובה זו ניתן ללמוד כי כנראה המנוחה לא היתה שלמה לחלוטין עם הצוואה ועדיין התלבטה. דהיינו, המנוחה בעצם לא רצתה שהצוואה "תכנס לתוקף", אלא רצתה פרק זמן נוסף על מנת לבחון האם באמת היא מעוניינת לנשל את כל יתר  בנותיה.

צוואה נוטריונית המומחה קבע כי המנוחה לא הייתה כשירה לערוך צוואה

להלן ציטוטים מחוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מלמדים על כך:

        "בתאריכים 5.12.10-23.12.10 התקיימו מספר מפגשים עם נוירופסיכולוגית לצורך ביצוע אבחון נוירופסיכולוגי… לאחר התאונה, הפכה מאישה עצמאית לאשה הזקוקה לטיפול צמוד. דווח על דכאון בעקבות נטישת חלק מבנותיה לאחר התאונה. כמו כן, במהלך תקופה זו עברה שני אירועים מוחיים… במהלך האבחון המנוחה התלוננה על אבדן זיכרון לטווח קצר וארוך, ירידה באוריינטציה מרחבית  וביחסי זמן… במהלך הריאיון שנערך לה, לא זכרה פרטים בסיסיים רבים (שמות ילדיה, מספר נכדיה, שמותיהם, התבלבלה במצבה המשפחתי וטענה כי היא נשואה, כשלמעשה היא גרושה שנים רבות). היתה תלותית בביתה ובחתנה לשם מענה על שאלות… ממצאי האבחון הצביעו על קשיים נרחבים בכל התחומים שנבדקו – תפיסה, שפה, זיכרון, קשב ותפקודים ניהוליים… סביר להניח כי התאונה שעברה והתוצאות הנלוות גרמו לפגיעה קוגניטיבית ולירידה משמעותית בתפקוד ובהסתגלותה הכללי…ביום 3.6.10 נבדקה ע"י נוירולוג… ציונה במבחן מינימנטל היה 22/28  (היעדר יכולת קריאה או כתיבה). אבחון קוגניטיבי… הצביע על ירידה נרחבת בתחומים קוגניטיביים שונים. הומלץ על נכות  בשיעור של 70% בגין שיתוק בפלג גוף ימין, 30% עבור פגיעה מוחית בתר חבלתית הכוללת ירידה קוגניטיבית נרחבת".

פסק דין זה מהווה ללא ספק תמרור אזהרה עבור נוטריונים ומלמד על הצורך בהתייעצות עם נוטריון בכיר וכן עם עו"ד צוואות או עם עו"ד ירושות.

מסקנתו של המומחה הרפואי הייתה כי המנוחה לא היתה כשירה לערוך צוואה.

צוואה נוטריונית-מה המשקל שיש לתת לחוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט?

בית המשפט קובע כי ככלל, יש ליתן  משקל משמעותי לחוות דעת מומחה ורק אם קיים נימוק כבד משקל ובולט, יש לדחות את מסקנות המומחה שמונה ע"י בית המשפט.

מן הראוי להביא גם את דברי בית המשפט העליון בעניין זה כדלקמן:

: "נשאיר את העיסוק בתורת הרפואה לבקיאים בה. סבוכה היא תורת הרפואה בכלל ותורת הנפש בפרט מכדי שהדיוטות יכניסו ראשיהם בה".

באתר משרד המשפטים תוכלו לקבל מידע רב נוסף בנושא צוואות נוטריוניות בנוסף באינדקס הנוטריונים המלא ניתן לקבל מידע בנושא נוטריונים מוסמכים בכל רחבי הארץ  

השאר פרטים לייעוץ ללא התחייבות