מתי נדרש תרגום נוטריון בהליך המצאה מחוץ לתחום מהי המצאה מחוץ לתחום
תקציר
המצאה מחוץ לתחום השיפוט היא הליך המאפשר לבית משפט ישראלי לרכוש סמכות בינלאומית על נתבע הנמצא מחוץ לישראל, באמצעות מסירת כתבי בי-דין באישור בית המשפט. דרישת תרגום נוטריוני אינה מפורטת במפורש בנתונים שסופקו עבור המצאה מחוץ לתחום באופן כללי, אך נדרש תרגום לשפת הנמען במקרים ספציפיים כגון בקשות להכרזת ילד בר-אימוץ, ובמקרים מסוימים בהתאם לאמנות בינלאומיות.
פירוט
1. הגדרת המצאה מחוץ לתחום השיפוט והצורך באישור בית המשפט
המצאה מחוץ לתחום השיפוט היא הליך שבאמצעותו בית המשפט בישראל רוכש סמכות בינלאומית לדון בתביעה נגד נתבע הנמצא מחוץ לגבולות המדינה. ככלל, סמכות השיפוט של בית המשפט נקנית מכוח מסירת הזמנה לדין לנתבע בתוך גבולות המדינה. כאשר הנתבע נמצא מחוץ לישראל, על בעל הדין המבקש לפתוח בהליך לבקש מבית המשפט היתר להמצאת כתבי בי-דין מחוץ לתחום השיפוט. היתר זה מרחיב את תחום השיפוט של בית המשפט הישראלי, ולכן הגישה לבקשות מסוג זה היא זהירה, מתוך חשש להתנגשות סמכויות ופגיעה בנימוס הבינלאומי.
2. המסגרת הנורמטיבית להמצאה מחוץ לתחום השיפוט
עד לכניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות") ביום 1.1.2021, הוסדרה המצאה מחוץ לתחום השיפוט בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הישנות"). תקנה 500 מנתה רשימה סגורה של עילות המצאה, שבהתקיימן רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה.
התקנות החדשות (תקנה 166) שינו במעט את המנגנון, וכיום בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה בהתקיים אחת מהעילות המפורטות בתקנה, בכפוף לתקנות 167 ו-168. עם זאת, עדיין נדרשת פנייה לבית המשפט בבקשה לקביעת דרך ביצוע ההמצאה, ולבית המשפט נתון שיקול דעת להורות שבנסיבות העניין אין לאפשר המצאה מחוץ לתחום.
3. התנאים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט
על המבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט להוכיח קיומם של שלושה תנאים מצטברים:
א. קיומה של עילת המצאה: על המבקש לשכנע את בית המשפט כי עניינו נכנס בגדר אחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה הרלוונטית (תקנה 500 בתקנות הישנות או תקנה 166 בתקנות החדשות). רמת ההוכחה הנדרשת היא "תביעה הראויה לטיעון" (good arguable case), שהיא רמה נמוכה ממאזן ההסתברות הרגיל.
ב. קיומה של עילת תביעה לכאורית: על המבקש להראות כי מתעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה" לגופה של עילת התביעה, וכי לא מדובר בתביעת סרק או בתביעה טורדנית.
ג. נאותות הפורום: על המבקש לשכנע את בית המשפט כי ישראל היא הפורום הנאות לדון בתביעה, גם אם מתקיימים שני התנאים הראשונים, שכן לבית המשפט נתון שיקול דעת בעניין זה.
4. דרישת תרגום על ידי נוטריון ודרישת חותמת אפוסטיל בהליך המצאה מחוץ לתחום השיפוט
עם זאת, קיימים מקרים ספציפיים בהם נדרש תרגום של כתבי בי-דין:
א. בקשות להכרזת ילד בר-אימוץ: אם בית המשפט התיר להמציא בקשה להכרזת ילד בר-אימוץ או החלטה בעניין זה אל מחוץ לתחום המדינה, יש להמציא למשיב הודעה בצירוף תרגומה לשפת המשיב.
ב. המצאה לשטחים המוחזקים: במסגרת תקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש"ל-1969, נקבע כי למסמך המומצא יצורף תרגומו לשפה הערבית, וכי אם המסירה נתבקשה על ידי אחד הצדדים, יחולו הוראות תקנה 3 בדבר אישור נכונות התרגום.
ג. אמנות בינלאומיות: מסירת כתבי בי-דין לנתבע זר כפופה להוראות שונות של הסכמים ואמנות בינלאומיות, ובמקרים מסוימים המצאת כתבי טענות מחוץ לתחום השיפוט מחייבת תרגום. אמנת האג מוזכרת כאמנה רלוונטית בהקשר זה.
סיכום
המצאה מחוץ לתחום השיפוט היא הליך משפטי המאפשר לבית משפט ישראלי לרכוש סמכות על נתבע זר, בכפוף לאישור בית המשפט ולקיומם של תנאים ספציפיים המפורטים בתקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 500 בתקנות הישנות ותקנה 166 בתקנות החדשות). תנאים אלו כוללים קיומה של עילת המצאה, עילת תביעה לכאורית ונאותות הפורום הישראלי. הנתונים שסופקו אינם מציינים דרישה גורפת לתרגום נוטריוני עבור המצאה מחוץ לתחום, אך קובעים חובה לתרגום לשפת הנמען במקרים ספציפיים כגון בקשות להכרזת ילד בר-אימוץ, וכן דרישה לתרגום לערבית עם אישור נכונות עבור המצאה לשטחים המוחזקים. בנוסף, אמנות בינלאומיות עשויות לחייב תרגום במקרים מסוימים.
