אפוסטיל דיגיטלי (e-Apostille) בישראל: המדריך לעו"ד ונוטריון רחל שחר

אפוסטיל אלקטרוני — אילו תעודות, איך מקבלים, איך מאמתים במרשם, ומה תוקפו בפועל מול רשויות בחו"ל (מעודכן 2026)

נכתב על ידי: עו"ד ונוטריונית רחל (רייצ'ל) שחר — נוטריונית מוסמכת מטעם משרד המשפטים | המשרד פועל משנת 2004 | מדורג ב-Dun's 100 | עודכן: אוגוסט 2026 | זמן קריאה: כ-14 דקות | כל קישור חיצוני בעמוד זה מוביל למקור ממשלתי, לגוף אמנה או לגוף בין-ממשלתי.

בשורה התחתונה: מבחינת אמנת האפוסטיל, אפוסטיל אלקטרוני תקף בדיוק כמו אפוסטיל נייר — אותם כללים, אותה פרוצדורה, וחובת קבלה בכל המדינות החברות. בפועל, לא כל רשות זרה מקבלת קובץ. הפער הזה, בין הדין לבין הדלפק, הוא כל הסיפור — ועל כך מעידה העובדה שדף השירות הממשלתי בישראל עצמו ממליץ לבדוק מראש אם הרשות במדינת היעד מקבלת מסמכים בפורמט אלקטרוני. מכאן שהשאלה המעשית אינה "האם e-Apostille תקף" (הוא תקף), אלא "מי מקבל את המסמך בצד השני, ובאיזה אופן הוא נדרש להגיש אותו". התשובה נקבעת ברמת הרשות המקבלת — לא ברמת המדינה. מי שמזמין דיגיטלי בלי לשאול את השאלה הזאת עלול לחסוך שבוע ולהפסיד חודש.

על מה מבוסס המדריך? המקורות הרשמיים

• ועידת האג למשפט בינלאומי פרטי (HCCH) — מקטע האפוסטיל, וטבלת המצב הרשמית של האמנה: המקור הסמכותי היחיד לרשימת המדינות החברות ולזהות הרשות המוסמכת בכל אחת מהן.
• הלשכה הקבועה של HCCH — הודעה רשמית בנושא יישום תוכנית האפוסטיל האלקטרוני (e-APP) בישראל, מס' 1 לשנת 2025, מ-9 במאי 2025. זהו המסמך שמגדיר במדויק אילו קטגוריות מסמכים נכנסו להרחבת ינואר 2025.
• משרד המשפטים — אימות תעודות ממשלתיות באפוסטיל דיגיטלי: דף השירות המרכזי, המפרט את התעודות שעליהן ניתן לקבל אפוסטיל אלקטרוני ואת אופן ההגשה.
• מרשם האימות הרשמי — eregister.justice.gov.il: המקום שבו כל רשות זרה יכולה לאמת e-Apostille ישראלי באופן עצמאי.
• שתי רשויות האפוסטיל בישראל — משרד החוץ, אימות מסמכים לתעודות שהנפיקה המדינה, והנהלת בתי המשפט לאישורים נוטריוניים ולמסמכים משפטיים.
• הבסיס הנורמטיבי — תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, וחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976.

מה זה אפוסטיל אלקטרוני, ובמה הוא נבדל מאפוסטיל נייר?

אפוסטיל הוא אישור שמנפיקה רשות מוסמכת של מדינה, ומאשר שהמסמך שלפניכם הוא מסמך רשמי שהנפיקה הרשות המוסמכת לכך — או, במסמך נוטריוני, שהחתום עליו הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה. הוא אינו מאשר את תוכן המסמך, ואינו הופך אותו לנכון או לתקף לגופו. זו נקודה שמפתיעה לקוחות רבים.

אפוסטיל אלקטרוני — e-Apostille — הוא אותו אישור בדיוק, בצורה דיגיטלית: קובץ חתום אלקטרונית, שהרשות המקבלת יכולה לאמת מול מרשם ממשלתי. HCCH מגדירה זאת פשוט: אפוסטיל רשמי שהונפק בצורה דיגיטלית, שעליו חלים אותם כללים ואותן פרוצדורות שחלים על אפוסטיל נייר.

זקוקים להנפקת אפוסטיל דיגיטלי דחוף או לתרגום נוטריוני? שלחו לנו את המסמך בוואטסאפ לבדיקה מיידית ולקבלת הצעת מחיר

משרד עו"ד ונוטריון רחל שחר מלווה אתכם מקצה לקצה — החל מבדיקת הדרישות המדויקות מול נותן הזכות בחו"ל, דרך תרגום נוטריוני מוסמך ועד הנפקה מדויקת של האישור המתאים (e-Apostille או נייר). צרו עמנו קשר לייעוץ וליווי מיידי ונבטיח שהמסמך שלכם יתקבל בחו"ל על הפעם הראשונה.

	אפוסטיל נייר	אפוסטיל אלקטרוני
הצורה	חותמת או תעודה מוצמדת פיזית למסמך	קובץ חתום אלקטרונית; תקף כקובץ בלבד
אופן האימות בידי הרשות הזרה	בדיקה חזותית של החותמת והפורמט הסטנדרטי של האמנה	בדיקה עצמאית במרשם המקוון הרשמי — eregister.justice.gov.il
מהירות	תלוי בהתייצבות, בדואר ובשליחות בינלאומית	מהיר משמעותית; אין שילוח
אופן ההגשה לרשות הזרה	מסירה פיזית או שילוח	שליחת קובץ; לעיתים ישירות לנותן הזכות בחו"ל
סיכון הקבלה	נמוך; מוכר בכל מדינה חברה	משפטית זהה — אך ייתכן שרשות מסוימת תדרוש נייר
עמידות ואבטחה	ניתן לזייף חותמת פיזית	חתימה אלקטרונית + אימות מול מרשם המדינה

נקודה שחוזרת אצלנו כמעט בכל שבוע: הדפסה של e-Apostille אינה הופכת אותו לאפוסטיל נייר. התוקף שלו נובע מהחתימה האלקטרונית ומהאפשרות לאמת אותו במרשם — ושניהם נעלמים ברגע שהקובץ הודפס. רשות שדורשת מסמך פיזי לא תסתפק בתדפיס, ובצדק.

התוקף המשפטי: מדוע מבחינת האמנה אין הבדל

עמדת HCCH, כפי שהיא מופיעה במקטע האפוסטיל ובהודעתה בנושא קבלת אפוסטילים אלקטרוניים, חד-משמעית: אותם כללים ואותן פרוצדורות חלים על הנפקת e-Apostille כמו על אפוסטיל נייר, ולפיכך e-Apostille תקף באותה מידה וחייב להיות מקובל בכל המדינות החברות באמנה. לכך מצטרפים יתרונות מוצהרים: טיפול מהיר יותר, אבטחה גבוהה יותר ונוחות רבה יותר.

שתי הבהרות שכדאי להכיר, שכן הן חוסכות פניות מוטעות. ראשית, ללשכה הקבועה של HCCH אין מנדט להנפיק או לאמת אפוסטילים — רק רשות מוסמכת שהוגדרה בידי מדינה חברה. פנייה להאג לא תסייע לאמת מסמך. שנית, טבלת המצב הרשמית היא המקור היחיד לשאלה מי חבר באמנה ומי הרשות המוסמכת שם. לפי עדכון 30 ביוני 2026 מדובר ב-130 מדינות חברות, והרשימה ממשיכה לגדול — ולכן בודקים אותה מול התיק, ולא מסתמכים על רשימות שמסתובבות באינטרנט.

ישראל היא מהמדינות שיישמו את שני מרכיבי תוכנית ה-e-APP — גם הנפקת אפוסטילים אלקטרוניים וגם מרשם אימות מקוון — ולא רק אחד מהם. זה אינו פרט טכני: מרשם האימות הוא מה שמאפשר לרשות זרה לבדוק בעצמה, בשניות, שהמסמך שקיבלה אמיתי.

המצב בישראל: מי מנפיק, על מה, ומאיזה מועד

שתי רשויות אפוסטיל — לא אחת

זו הטעות היקרה ביותר בתחום, והיא מתרחשת לפני שהוגשה בקשה כלשהי. בישראל שתי רשויות אפוסטיל נפרדות: משרד החוץ מאמת תעודות ציבוריות שהנפיקו משרדי הממשלה, והנהלת בתי המשפט מאמתת אישורים נוטריוניים, פסקי דין והחלטות שיפוטיות. מסמך שנשלח לרשות הלא נכונה מוחזר — ולעיתים רק אחרי שבועות.

כלל אצבע: אם את/ה מחזיק/ה בתעודה שהנפיקה המדינה — משרד החוץ. אם המסמך נוצר על שולחנו של נוטריון או של בית משפט — הנהלת בתי המשפט. וכשיש גם תעודה וגם תרגום נוטריוני, לרוב נדרשים שני המסלולים, בסדר הנכון.

אילו מסמכים ניתן לקבל באפוסטיל דיגיטלי? (תעודת לידה, צו ירושה ותעודת יושר)

לפי הודעת הלשכה הקבועה של HCCH מ-9 במאי 2025 (מס' 1 לשנת 2025), החל מינואר 2025 ישראל מנפיקה e-Apostille גם עבור: תעודות מידע פלילי; תעודות לידה; תעודות פטירה; תעודות בגרות; תעודות נישואין; צווי ירושה; תעודות שהנפיק רשם החברות (התאגדות, שינוי שם וכדומה); נסחי רישום מקרקעין; מסמכי בכורה מרשות הפטנטים; תעודות רישום סימן מסחר; וכל סוגי המסמכים הנוטריוניים.

בפועל, דף השירות של משרד המשפטים מפרט מסלולים גם עבור תמצית רישום מורחבת ממרשם האוכלוסין, אישור כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך, ואישורים ותעודות ממחלקת סימני מסחר. מדובר בשירות שממשיך להתרחב, ולכן הרשימה נבדקת מול הדף ולא מהזיכרון.

חשוב לזוכים ולמיוצגים בענייני ירושה: צו ירושה או צו קיום צוואה ניתן להזמין כהעתק דיגיטלי הנושא אפוסטיל — כלומר המסמך מונפק כשהאפוסטיל כבר עליו. בתיקים חוצי גבולות זה מקצר שלב שלם.

נקודה שנוגעת רק לנוטריונים

אפוסטיל אלקטרוני על אישור נוטריוני חתום אלקטרונית הוא שירות שניתן לנוטריונים בלבד, דרך המחלקה לרישוי נוטריונים. לקוח אינו יכול להפיק אותו בעצמו. המשמעות המעשית: כשהמסמך שנדרש בחו"ל הוא תרגום נוטריוני, ייפוי כוח או אישור נוטריוני אחר, הנתיב הדיגיטלי עובר דרך נוטריון — ולא דרך האזור האישי הממשלתי.

איך זה עובד בפועל

רוב המסלולים עוברים דרך האזור האישי הממשלתי, בהזדהות במערכת ההזדהות הלאומית או בכרטיס חכם. השירות כרוך באגרה, המשולמת במהלך הגשת הבקשה המקוונת; שיעורי האגרות והמועדים נקבעים בתקנות ומתעדכנים מעת לעת, ולכן יש לבדוק אותם בדף השירות במועד ההזמנה. שימו לב גם לשלבי-קדם: תעודת לידה, למשל, מחייבת תחילה הפקת תעודה דו-לשונית בעברית ובאנגלית, ורק לאחר קבלתה ניתן לבקש עליה אפוסטיל.

לתקלות בהפקת הקובץ לאחר קבלתו במייל קיים מדריך רשמי, ולמשרד המשפטים יחידה לפניות הציבור בנושא הכרה או הפקה של אפוסטיל דיגיטלי.

התוקף בפועל בחו"ל: לא לפי מדינה — לפי הרשות המקבלת

כאן נמצא הפער שכל המדריך נבנה סביבו, ואין טעם לעטוף אותו: דף השירות הממשלתי בישראל עצמו מציין כי מדובר בחותמת אפוסטיל כקובץ חתום אלקטרונית בלבד, ו"לכן מומלץ לבדוק האם הרשות הרלוונטית במדינת היעד מקבלת מסמכים בפורמט אלקטרוני". כלומר המדינה המנפיקה עצמה מפנה את תשומת הלב לשאלת הקבלה בצד הזר.

אותה אזהרה חוזרת אצל מדינות אחרות שיישמו את התוכנית. שירות הלגליזציה הממשלתי בבריטניה מקדים לבקשת e-Apostille שאלות שנועדו לוודא, בין היתר, שהמסמך יתקבל אצל הנמען בחו"ל (gov.uk), ומציין במפורש שלא יינתן החזר אם הנמען ידחה מסמך שאומת. גם בהודעת האיחוד האירופי על השקת האפוסטיל האלקטרוני באוקראינה נאמר במפורש שכאשר מתכננים להשתמש ב-e-Apostille, מומלץ לבדוק מראש אם רשויות מדינת היעד מקבלות אפוסטילים אלקטרוניים (EEAS).

שלושה גופים ציבוריים נפרדים, אותה הסתייגות. זו לא שמועה מהשוק — זו התמונה הרשמית.

מה בעצם קובע אם יקבלו את הקובץ

לא זהות המדינה, אלא ארבעה משתנים שאפשר לבדוק מראש:

1. סוג הרשות המקבלת. רשות מרשם דיגיטלית מתנהלת אחרת מבנק פרטי, ובנק מתנהל אחרת מבית משפט.
2. אופן ההגשה הנדרש. אם הנוהל דורש הגשה פיזית של תיק, או הפקדת מקור, קובץ לא ייכנס לתיק גם אם הוא תקף לחלוטין.
3. האם נדרש תרגום מוצמד. תרגום אינו נכנס אוטומטית לקובץ האפוסטיל. שרשרת של תעודה + תרגום נוטריוני + אפוסטיל על התרגום היא לרוב שני מסלולים ולא אחד.
4. האם לרשות יש נוהל אימות מקוון. רשות שמכירה את המרשם ומוכנה לבדוק בו — תקבל קובץ בלי היסוס. רשות שאינה מכירה אותו תבקש נייר, גם אם היא חייבת לקבל קובץ.

נטיות לפי סוג הרשות — כתמונת מצב, לא כקביעה

להלן מה שאנו רואים בפרקטיקה. אין לכך פרסום רשמי מרוכז, והדברים משתנים בין מוסד למוסד ולאורך זמן — ולכן אנו בודקים מול הרשות הספציפית לפני כל הזמנה, ולא מסתמכים על הכללה:

סוג הרשות המקבלת	הנטייה שאנו רואים	מה לשאול מראש
רשויות מרשם ומשרדים ממשלתיים במדינות שיישמו e-APP	לרוב הנוחות הגבוהה ביותר עם קבצים, ולעיתים העדפה מובהקת להם	האם קיים נוהל לקליטת אפוסטיל אלקטרוני, ולאיזו כתובת שולחים
רשויות אזרחות והגירה	משתנה מאוד; לעיתים נדרש תיק פיזי מלא	האם התיק מוגש פיזית, ומה הפורמט הנדרש לכל מצורף
בנקים ומוסדות פיננסיים	שמרנות גבוהה; לעיתים דרישה למקור פיזי מטעמי נהלים פנימיים ולא מטעמי דין	למי בבנק מוגש המסמך, והאם מחלקת הציות מכירה אימות מקוון
רשמי מקרקעין ונוטריונים בחו"ל	תלוי בנוהל המקומי; היכן שההליך דיגיטלי — קבצים נקלטים היטב	האם ההעברה נרשמת דיגיטלית, והאם נדרשת הפקדת מקור
בתי משפט	נוטים לדרוש הגשה לפי כללי הפרוצדורה המקומית	מה קובעים כללי ההגשה לגבי מסמך זר מאומת
מוסדות אקדמיים	משתנה; מזכירויות אקדמיות לרוב גמישות יותר מרשויות	לאיזו יחידה מוגש המסמך ובאיזה אופן

הכלל שאנו עובדים לפיו: אין לשאול "האם מדינה X מקבלת אפוסטיל דיגיטלי". יש לשאול את נותן הזכות הספציפי, בכתב, מה הוא דורש — ולשמור את התשובה. שאלה אחת בכתב, מראש, שווה יותר מכל השערה מושכלת.

טבלת החלטה: מתי דיגיטלי ומתי נייר

הנסיבות	ההמלצה
נותן הזכות אישר בכתב שהוא מקבל קובץ, או שמדובר בהגשה מקוונת	דיגיטלי. מהיר יותר, בלי שילוח, וניתן לאימות עצמאי
ההליך בחו"ל מוגש פיזית, או שנדרשת הפקדת מקור	נייר
לא הצלחתם לקבל תשובה חד-משמעית מנותן הזכות	נייר, או שני הפורמטים במקביל — מפחית סיכון בעלות נוספת מתונה
דדליין קרוב ואין זמן לשילוח בינלאומי	דיגיטלי, ובמקביל לפתוח מסלול נייר כגיבוי
מדינת היעד אינה חברה באמנת האג	אין רלוונטיות לשאלה — הנתיב הוא אישור אי-אמנה ולגליזציה קונסולרית
המסמך הוא אישור נוטריוני חתום אלקטרונית	דיגיטלי אפשרי, אך רק דרך נוטריון

מדינות שאינן חברות באמנה: כאן השאלה הדיגיטלית אינה רלוונטית

אם מדינת היעד אינה מופיעה בטבלת המצב של HCCH, אפוסטיל — דיגיטלי או נייר — אינו הפורמט שלה. הנתיב הוא אחר: אישור שאינו אפוסטיל מהרשות הישראלית הרלוונטית (משרד החוץ לתעודות שהנפיקה המדינה, הנהלת בתי המשפט לאישורים נוטריוניים), ולאחריו לגליזציה בנציגות אותה מדינה בישראל — שבלעדיה המסמך לא ייקלט. לכל נציגות דרישות, שעות, אגרות ופורמטים משלה, והן משתנות. זו עבודת תיאום, לא שלב אחד.

שבע טעויות נפוצות — ואיך להימנע מהן

5. הדפסת e-Apostille והגשתה כנייר. התוקף נובע מהחתימה האלקטרונית ומהאימות במרשם, ושניהם אינם עוברים לתדפיס.
6. הזמנה דיגיטלית בלי לשאול את נותן הזכות. זו הטעות שהמדינה עצמה מזהירה מפניה בדף השירות.
7. פנייה לרשות האפוסטיל הלא נכונה. משרד החוץ לתעודות מדינה, הנהלת בתי המשפט לאישורים נוטריוניים ולפסקי דין.
8. הנחה שהתרגום נכנס אוטומטית לקובץ. תעודה, תרגום נוטריוני ואפוסטיל על התרגום הם רכיבים נפרדים בשרשרת אחת, בסדר מסוים.
9. דילוג על שלב מקדים. תעודת לידה, למשל, מחייבת הפקת תעודה דו-לשונית לפני בקשת האפוסטיל.
10. הזמנת אפוסטיל למדינה שאינה חברה באמנה. שם נדרשת לגליזציה קונסולרית, ואפוסטיל אינו רלוונטי.
11. הסתמכות על רשימות מדינות שמסתובבות ברשת. הרשימה המחייבת היא טבלת המצב הרשמית של HCCH, והיא מתעדכנת.

שאלות נפוצות

האם אפוסטיל דיגיטלי תקף כמו אפוסטיל רגיל?

כן. לפי עמדת HCCH, אותם כללים ואותן פרוצדורות חלים על שניהם, ולפיכך e-Apostille תקף באותה מידה וחייב להיות מקובל בכל המדינות החברות באמנה. שאלת הקבלה בפועל אצל רשות מסוימת היא שאלה נפרדת, מעשית — ולה מוקדש הפרק המרכזי במדריך.

איך רשות בחו"ל יכולה לבדוק שהקובץ שקיבלה אמיתי?

במרשם האימות הרשמי של ישראל, eregister.justice.gov.il. כל e-Apostille שהונפק בישראל ניתן לאימות שם. זהו יתרון ממשי של הפורמט הדיגיטלי על הנייר, וכדאי לצרף את הקישור להגשה.

על אילו תעודות ניתן לקבל אפוסטיל דיגיטלי?

מאז ינואר 2025 הרשימה כוללת, בין היתר, תעודות לידה, פטירה ונישואין, תעודות מידע פלילי, תעודות בגרות, צווי ירושה, תעודות רשם החברות, נסחי מקרקעין, מסמכים מרשות הפטנטים וכל סוגי המסמכים הנוטריוניים. השירות מתרחב, ולכן יש לבדוק את הרשימה בדף השירות במועד ההזמנה.

אפשר להדפיס את הקובץ ולהגיש אותו כנייר?

לא. תדפיס אינו אפוסטיל נייר. אם הרשות דורשת מסמך פיזי — יש להזמין אפוסטיל נייר במסלול הרגיל.

לאיזו רשות בישראל פונים?

למשרד החוץ עבור תעודות שהנפיקו משרדי הממשלה; להנהלת בתי המשפט עבור אישורים נוטריוניים, פסקי דין והחלטות שיפוטיות. כשיש גם תעודה וגם תרגום נוטריוני — לרוב שני המסלולים, בסדר הנכון.

אני בחו"ל. אפשר לקבל אפוסטיל דיגיטלי בלי לבוא לישראל?

בהרבה מקרים כן — זה אחד היתרונות המרכזיים של הפורמט. איתור והנפקת התעודה בישראל נעשים בייפוי כוח, והקובץ נשלח אליכם או ישירות לנותן הזכות. חלק מהמסלולים דורשים הזדהות באזור האישי הממשלתי, ויש להיערך לכך מראש.

מה מחיר אפוסטיל דיגיטלי וכמה עולה הנפקת e-Apostille?

השירות כרוך באגרה, המשולמת במהלך הגשת הבקשה המקוונת. שיעורי האגרות נקבעים בתקנות ומתעדכנים, ולכן יש לבדוק אותם בדף השירות. שכר טרחה על טיפול, איתור ותרגום — בנפרד ומצוטט מראש במלואו.

תוך כמה זמן?

הפורמט הדיגיטלי חוסך את זמן השילוח, ובכך הוא מהיר מהותית מנייר. משכי הטיפול עצמם משתנים לפי סוג התעודה והרשות המנפיקה, ויש מסלולים הכוללים שלב מקדים. אנו נוקבים בלוח זמנים מחייב לאחר בדיקת המסמך הספציפי.

מה קורה אם הרשות בחו"ל דוחה את הקובץ?

במקרים כאלה עוברים למסלול נייר, ולעיתים גם מציגים לרשות את אפשרות האימות במרשם. הדרך הזולה למנוע זאת היא לשאול את נותן הזכות מראש ובכתב — לפני ההזמנה.

מדינת היעד אינה חברה באמנת האג. מה עושים?

אפוסטיל אינו רלוונטי שם. הנתיב הוא אישור שאינו אפוסטיל מהרשות הישראלית, ולאחריו לגליזציה בנציגות אותה מדינה בישראל, לפי דרישותיה.

צ'קליסט לפני שמזמינים

☐  קבלו מנותן הזכות בחו"ל, בכתב, מה בדיוק הוא דורש — ושמרו את התשובה.

☐  בדקו במפורש אם הוא מקבל אפוסטיל בפורמט אלקטרוני, ולאיזו כתובת שולחים.

☐  ודאו שמדינת היעד מופיעה בטבלת המצב הרשמית של HCCH.

☐  קבעו לאיזו רשות ישראלית פונים: משרד החוץ או הנהלת בתי המשפט.

☐  בדקו אם התעודה נמצאת ברשימת המסמכים הזמינים באפוסטיל דיגיטלי.

☐  בררו אם נדרש שלב מקדים (למשל תעודה דו-לשונית) ותכננו אותו בלוח הזמנים.

☐  הבהירו אם נדרש תרגום, לאיזו שפה, ובאיזו צורת אישור.

☐  צרפו להגשה את קישור מרשם האימות, כדי שהרשות תוכל לבדוק בעצמה.

☐  בדדליין צפוף — פתחו מסלול נייר במקביל כגיבוי.

מקורות רשמיים

מסגרת האמנה

• HCCH — מקטע האפוסטיל | טבלת המצב הרשמית של האמנה
• הלשכה הקבועה של HCCH — הודעה על יישום e-APP בישראל (מס' 1 לשנת 2025)

ישראל

• משרד המשפטים — אימות תעודות ממשלתיות באפוסטיל דיגיטלי | מרשם האימות
• משרד החוץ — אימות מסמכים | הנהלת בתי המשפט — אפוסטיל
• המחלקה לרישוי נוטריונים — אפוסטיל על אישורים נוטריוניים חתומים אלקטרונית
• הרשם לענייני ירושה — צו דיגיטלי עם אפוסטיל | נסח מקרקעין עם אפוסטיל | האזור האישי הממשלתי
• הבסיס הנורמטיבי: תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977; חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976.

גופים זרים ובין-ממשלתיים על שאלת הקבלה

• שירות הלגליזציה הממשלתי בבריטניה — לפני בקשת e-Apostille
• השירות לפעולה חיצונית של האיחוד האירופי — על השקת האפוסטיל האלקטרוני באוקראינה

מדריך זה נועד למסירת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. אגרות, מועדים, רשימת המסמכים הזמינים ודרישות רשויות זרות משתנים מעת לעת; קבלת מסמך תלויה תמיד בנותן הזכות הספציפי. נתוני האמנה והשירות נכונים למועד המקורות המקושרים לעיל. אין להסתמך על האמור ללא ייעוץ פרטני.

אודות הכותבת

עו"ד ונוטריונית רחל (רייצ'ל) שחר עומדת בראש משרד בוטיק הפועל משנת 2004 ומדורג בעקביות בדירוג Dun's 100. המשרד מתמחה באפוסטיל ובנוטריון בינלאומי, באזרחות ובדרכונים גרמניים, בעיזבונות חוצי גבולות ובתושבים חוזרים — ועומד על בסיס משפטי מהותי שרוב שירותי המסמכים חסרים: דיני ירושה, מעמד אישי ואזרחות. משום כך התיקים שיוצאים מכאן בנויים לעמוד בבחינה של הרשות המקבלת, ולא רק לשאת חותמת. קבלת קהל בתל אביב, בקריית אונו, בירושלים ובחיפה; שירות בעברית, אנגלית, ספרדית, פורטוגזית, צרפתית, גרמנית וערבית; וטיפול מרחוק בלקוחות בכל העולם.

שלחו צילום של המסמך — ואם אפשר, גם את הדרישה של הרשות הזרה בלשונה — בוואטסאפ או דרך טופס יצירת הקשר באתר, ותקבלו באותו יום את הנתיב, המחיר וזמן הטיפול. טלפון: 03-6359634.

המדריך המלא לאפוסטיל | אפוסטיל לתעודת לידה | אפוסטיל לתעודות נישואין וגירושין | איתור והנפקת תעודות ישראליות | אפוסטיל לתעודת יושר | תרגום נוטריוני לאנגלית | אפוסטיל לעסקאות מסחריות | תעריפי נוטריון 2026