תעודה ציבורית בישראל ומתי צריך נוטריון?

מחפשים מידע בנושא תעודה ציבורית בישראל ומתי צריך נוטריון?

איך ניתן להוכיח שצו ירושה שניתן בתאילנד הוא אכן תעודה מקורית ואיך ניתן להוכיח שבני זוג התחתנו בתאילנד ובאמת האישה היא היורשת של המנוח? מדוע היה צריך תעודה ציבורית ואיך הנוטריון עזר?

האם מדובר בעניין פשוט? דווקא כן אם מבינים איך לפעול

הסיפור הבא יכול למרבה הצער לקרות לכל אחד ואחד מאיתנו

אדם ישראלי יליד תאילנד נסע בכביש בית חירות באופניו כשלפתע פגע בו רכב והרג אותו במקום.

יורשיו הגישו תביעה לקבלת פיצוי על מותו אלא שחברת קרנית טענה שהם לא היורשים.

כעת הסיפור מסתבך והיה עליהם להוכיח את היותם היורשים באמצעות צו ירושה מתאילנד.

לשם הוכחת היות התובעים יורשי המנוח ותלוייו, צרפו התובעים תעודת נישואין מורגמת לאנגלית מתאילנד וכן אישורים נוטריונים משגרירות ישראל בבנגקוק. האם האישורים הנוטריוניים שצורפו מהשגרירות מספקים?

הכלל הוא שכדי שניתן יהיה להגיש מסמכים בהליך משפטי עליהם להיות תעודה ציבורית.

מה המשמעות של תעודה ציבורית ולמה היא משמשת?

תעודה ציבורית היא תעודה שנערכה על-ידי גוף ציבורי, כגון: מדינת ישראל או מדינה ריבונית זרה, משרדי ממשלה, רשות מקומית, בית משפט, עובד מדינה וכיו"ב

ניתן להגיש תעודה ציבורית ממש כפי שהיא לבית המשפט או לגופים אחרים, והיא נחשבת כראייה לכך שמה שכתוב בה הוא נכון.

דוגמאות לתעודות ציבוריות

תעודת לידה, משמשת על דרך השגרה ראיה לכך שאדם מסוים נולד בתאריך הרשום על תעודת הלידה בבית חולים מסויים ובעיר ספציפית.

כך למשל בהליכי קבלת אזרחות רומנית מבקשת ממשלת רומניה תעודת לידה מקורית רומנית של ממשלת רומניה כדי להוכיח את נושא הלידה ברומניה.

דוגמא נוספת היא תעודת נישואין שיכולה לשמש ראייה לכך ששני אנשים הם נשואים על פי חוקי המדינה בה הם חיים או שהתחתנו בתאריך מסוים.

להבדיל, תעודת פטירה של אדם יכולה לשמש ראיה לכך שאדם מסוים נפטר בתאריך מסוים.

לעומת זאת תעודת זהות יכולה לשמש ראיה לכך שאדם מסוים הוא אזרח ישראל או אזרח של כל מדינה אחרת בעולם.

העניין מתחיל כשרוצים להגיש תעודת לידה ישראלית בארץ אחרת למשל בגרמניה.

במצב כזה לא ניתן להגיש את תעודת הלידה הישראלית בגרמניה כפי שהיא אלא צריך תחילה לתרגם את תעודת הלידה, תרגום נוטריוני לגרמנית לאשר אותה באמצעות נוטריון ואחר כך לעשות אפוסטיל לתעודה הציבורית.

אפוסטיל כפי שהסברנו במאמר קודם הוא אישור לתעודות ציבוריות.

למעשה כדי להוכיח תעודה ציבורית ולהגיש תרגום שלה במדינה אחרת אנו צריכים לעשות אימות דו שלבי ראשית הנוטריון מאשר ורק אחר כך האפוסטיל מאשר ולבסוף ניתן להגיש זאת כתעודה ציבורית.

דרכון משמש הוכחה לכך שאדם מסוים הוא אזרח מדינה מסוימת.

תעודת מסע מלמדת על רישום של כל הכניסות והיציאות של האדם אל מדינה מסויימת והחוצה ממנה.

פרוטוקול של הליך משפטי, וגם פסקי דין הם תעודות ציבוריות שצריך לתרגם אותן תרגום נוטריוני.

רק לאחר התרגום הנוטריוני פסק הדין או הפרוטוקול יכול לשמש ראייה לכך שהדברים הכתובים בו נאמרו בבית המשפט

צווים למיניהם

דו"ח ועדת חקירה שמונתה ע"י גורם רשמי

צו ירושה הוא ראייה לכך שהיורשים שנקבעו בצו זכאים לרשת את רכושו של המנוח

איך מגישים תעודה ציבורית לגופים רשמיים?

ניתן להגיש תעודת ציבורית ובכך להוכיח את קיומה בכל אחת מהדרכים הבאות:

המקור- הגשת התעודה הציבורית המקורית.

העתק – העתק בדוק ומאושר של המקור על-ידי הפקיד במוסד הרלוונטי.

העתק שהודפס על-ידי המדפיס הרשמי – העתק התעודה הציבורית שהודפס על-ידי המדפיס הממשלתי או מי שהוכח כי הוא מורשה רשמית להדפיס את התעודה הנדונה, ואם מדובר על תעודה שמחוץ לישראל – כל מדפיס שהוכח כי הוא המדפיס בשביל הממשלה או הרשות הריבונית של אותו שטח ארץ.

איזה קריטריונים צריכה לעמוד בה תעודה ציבורית?

תעודה ציבורית יכולה להיות רק תעודה שעומדת  בתנאי פקודת הראיות אשר קובעות

מהי תעודה ציבורית כך:

            …"29.  'תעודה ציבורית' – תעודה של אחד הגופים המנויים להלן שהיא מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע, או רשומה של מעשה כאמור, או שהיא חלק מן הרשומות הרשמיות של אחד הגופים המנויים להלן, ובכלל זה תעודה המוחזקת כרשומה, בין שנעשתה בדרך רשמית ובין בדרך אחרת; ואלה  הגופים:

(1)   מדינת ישראל או הרשות הריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל;

(תיקון  

(2)   משרדי הממשלה, רשות מקומית, בית משפט, בית דין, גוף אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, נוטריון או כל גוף רשמי אחר של ישראל או של שטח ארץ שמחוץ לישראל (להלן מוסדות);

איך מגישים את התעודה הציבורית? האם ניתן להגיש העתק נאמן למקור?

הכלל קובע שעל מנת להגיש תעודה ציבורית כשהיא נאמן למקור אז צריך אחת משתיים או גורם רשמי שמאשר שזה אכן העתק נאמן למקור כמו נוטריון שמאשר זאת. אפשרות שנייה היא שמביאים מהמוסד הציבורי בעצמו תעודה נוספת ועליה המוסד הציבורי שם חותמת של העתק נאמן למקור.

איך מגישים תעודה ציבורית לבית המשפט?

ניתן להגיש תעודות ציבוריות מוגשות לביהמ"ש כראיה לאמיתות תוכנן באופן המצויין בסעיפים 32-34 לפקודה אשר קובעים כדלקמן:

ת ציבורי  

…"32. תעודה ציבורית ניתן להוכיח בהגשת אחת מאלה, בלי לפגוע בדרכי הוכחה אחרים:

(1)   המקור;

(2)   העתקו הבדוק;

(3)     העתקו שהודפס על ידי המדפיס הרשמי;

(4) העתקו המאושר בחותמו הרשמי או בחתימתו של הפקיד שבידו  משמורתו הרשמית;

(5) העתקו המאושר בחותמו הרשמי של המוסד שבידו משמורתו הרשמית;

(6) העתקו המאושר בחותמו או בחתימתו של שר או של נושא משרה אחר בדרג שווה-ערך, או של פקיד בדרג ובמשרה  המניחים את דעתו של בית המשפט לגבי מהימנותו של האישור;

33.  (א)   תעודת אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי               בשטח ארץ פלוני, תהא ראיה מספקת לכל אחת מהעובדות האלה:

(ב) תעודת אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, כי לפי מיטב ידיעתו ואמונתו תעודה ציבורית פלונית נמצאת  במשמורתו הרשמית של פקיד פלוני או של מוסד פלוני, תהא ראיה מספקת  לדבר.

34.  חזקה היא, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, כי –

סעיף 30 קובע כיצד יש להוכיח תעודות חוץ, להבדיל מתעודות ציבוריות כך:

"30. יפוי-כח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום  שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר בכל משפט או ענין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם  באישורם של  הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה:

(2) נוטריון ציבורי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית  ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו".

  סעיף 31 קובע כי:

"תעודה הנחזית מקוימת כאמור בסעיף 30, יראוה כאילו הוכחה כראוי, ואין צורך להוכיח את חתימתו או חותמתו או מעמדו הרשמי של האדם הנחזה להיות מקיים האישור או ההצהרה."

מה ההבדל בין  בין "תעודות ציבוריות" לבין "תעודות חוץ"?

תעודות ציבוריות שהתעודה הונפקה על ידי גוף ציבורי במדינת ישראל או על ידי מדינה ריבונית מחוץ לישראל. זה יכול להיות תעודות ציבוריות שמונפקות על ידי משרדי ממשלה, רשות מקומית, בית משפט, בית דין, גוף אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, נוטריון או כל גוף רשמי אחר של ישראל או שטח מדינה מחוץ לישראל או עובד מדינה- ישראל או ריבון אחר- או עובד מוסד מהמוסדות שצוינו לעיל. ובמילים אחרות התעודה מבטאת "פעילות שלטונית" על פי החוק להבדיל מ"פעילות מנהלית".  (ר' י' קדמי, על הראיות (חלק ראשון), 554-555).

במילים אחרות, תעודה ציבורית יכול ותוגש כראיה במידה והינה עומדת בתנאי סעיף 29 לפקודה. ככל שמבקשים לראות בה גם ראיה לאמיתות תוכנה, יש לעמוד גם בארבעת תנאי הפסיקה המצוינים לעיל .

      תעודות חוץ, הן עוסקות במסמכים של גופים פרטיים להבדיל מציבוריים. ההוראה מתירה לביהמ"ש לקבל כראיה ייפוי כוח וכן מסמכים אחרים בכתב שנערכו/הוצאו מחוץ לישראל בדיון אזרחי, באמצעות "אישור הצדדים" או הצהרה בכתב של "עד אימות", בכפוף לכל סייג מוצדק שיראה לביהמ"ש. הכוונה הינה כפי הנראה למסמך המעלה חשד לאמיתותו או לאמיתות האישור או הצהרת הצדדים. מסמך כזה המתקבל לתיק ביהמ"ש אינו מהווה ראיה לאמיתות תוכנו אלא רק לעצם קיומו ככזה.

אותו אישור או הצהרה, צריכים להימסר בפני נציג דיפלומטי/קונסולרי של ישראל ולהיות בכתב חתום בחותמתו ובחתימת ידו על גבי המסמך או בנספח לו. כמו כן יכול המסמל להימסר בפני נוטריון ציבורי ולהיות מקוים בכתב חתום בידי הנוטריון ובחותמתו ומאומת ע"י נציג דיפלומטי/קונסולרי כאמור לעיל. במילים אחרות אם אתם רוצים להגיש לבית המשפט מסמך שמקורו בגוף פרטי עליכם לקבל אישור נוטריוני על גבי המסמך.

 

לחזרה לחלק ספציפי במאמר
עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם:
דיני משפחה וירושות, פשיטת רגל , הוצאה לפועל , איחוד תיקים, מחיקת חובות ועיכוב יציאה מהארץ.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה.עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתלי בית המשפט.

שגרירות גרמניה בתל אביב דף מידע מוגש על ידי עורכת דין ונוטריונית רחל שחר
השאירו פרטים לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

זמינים 7 ימים בשבוע!