ייפוי כוח לעו"ד נוטריון לעומת ייפוי כוח לאישור נוטריון מה ההבדל ביניהם
ההבדל המרכזי בין ייפוי כוח לעורך דין לבין ייפוי כוח הטעון אישור נוטריוני טמון בדרישות החוק לאימות החתימה ובתוקף הראייתי של המסמך. ייפוי כוח הניתן לעורך דין לפעול בתחום שירותיו המקצועיים, ואשר חתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך הדין, אינו טעון אישור נוטריוני, וזאת מכוח חריג הקבוע בסעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין. לעומת זאת, ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום, חייבים להיות ערוכים או מאומתים על ידי נוטריון, בהתאם לסעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, ואישור נוטריוני זה מקנה למסמך חזקת תקינות ומשקל ראייתי מוגבר.
1. ייפוי כוח הטעון אישור נוטריוני (לפי חוק הנוטריונים)
ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק הנוטריונים ובתקנותיו. דרישה זו נובעת מחשיבותן של עסקאות אלו, ובפרט עסקאות במקרקעין, ומהיקפו הרחב של ייפוי כוח כללי המתייחס לכל רכושו של מייפה הכוח. תפקידו של הנוטריון באימות ייפוי כוח כזה כולל אימות זהותו של החותם, בירור הבנתו את לשון ייפוי הכוח, ותרגום המסמך במידת הצורך, וכן בירור חופשיות רצונו של החותם והבנתו את משמעות פעולתו.
2. המשקל הראייתי של אישור נוטריוני
אישורו של נוטריון לפי חוק הנוטריונים והתקנות על פיו, מהווה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו. משמעות הדברים היא שייפוי כוח נוטריוני נהנה מחזקת תקינות, כלומר, קיימת חזקה בדבר אמיתותו וכשרותו, והנטל לסתור חזקה זו מוטל על הצד הטוען לפגם. חזקה זו ניתנת לסתירה, אך נדרשת לכך הוכחה משכנעת ביותר.
3. ייפוי כוח לעורך דין (חריג לפי חוק לשכת עורכי הדין)
על אף הדרישה לאישור נוטריוני לייפויי כוח מסוימים, קיים חריג מפורש בסעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין. חריג זה קובע כי ייפוי כוח שניתן בישראל לעורך דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך דין ללקוח, לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו, ובלבד שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין. חריג זה חל גם על ייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין, כל עוד מדובר בשליחות לביצוע הרישום בלבד, ולא להתחייבות לעשות את העסקה עצמה.
4. ההבדלים המהותיים
ההבדל העיקרי הוא בזהות הגורם המאשר ובסמכותו: בעוד שייפוי כוח הטעון אישור נוטריוני מחייב את פעולתו של נוטריון, המוסמך על פי חוק הנוטריונים לבצע פעולות אימות קפדניות, ייפוי כוח לעורך דין מאושר על ידי עורך הדין עצמו, מכוח סמכותו המקצועית לפי חוק לשכת עורכי הדין. אישור נוטריוני מקנה למסמך חזקה ראייתית חזקה במיוחד, המעבירה את נטל ההוכחה למי שמבקש לסתור את תוקפו. לעומת זאת, אישור עורך דין לפי סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין, אף שהוא תקף משפטית, אינו נושא בהכרח את אותה חזקה ראייתית מוגברת.
סיכום
ההבחנה בין ייפוי כוח לעורך דין לבין ייפוי כוח הטעון אישור נוטריוני היא קריטית. ייפוי כוח הניתן לעורך דין לצורך פעולות מקצועיות, ואשר חתימת הלקוח עליו אושרה על ידי עורך הדין, פטור מדרישת האישור הנוטריוני מכוח סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין. לעומת זאת, ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום, מחייבים אישור נוטריוני לפי סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, ואישור זה מעניק למסמך משקל ראייתי מוגבר וחזקת תקינות.
