על פי תקנות הנוטריונים קיימות אך ורק שתי אפשרויות של תרגום מסמכים נוטריוני בפני נוטריון:
מקבץ שאלות ותשובות אשר הינן מטעם משרד המשפטים ומופיעות באתר משרד המשפטים האdף לרישוי נוטריונים.
יצויין כי אמנם ניתן לאשר גם צילום של דרכון בלבד ואולם בטופס מספר 6 "אישור תרגום", על הנוטריון לציין האם המסמך שאותו מתרגמים הוא המקור או העתק . אם האישור הינו מצילום של דרכון ולא מדרכון מקורי יש לציין זאת בגוף האישור הנוטריוני. משכך, ניתן לתרגם מסמך שהינו צילום.
האם לצורך אימות חתימה בלבד, על מסמך בשפה שהיא זרה לנוטריון, נדרש תצהיר מתורגמן?
אימות חתימה הינה פעולה נוטריונית אם לקוח מגיע לחתום על מסמך הנוטריון צריך לוודא כי הלקוח מבין על מה הוא חותם. אם הנוטריון אינו מבין את השפה באופן רהוט אזי נדרש תרגום שיהא מצורף לאישור הנוטריוני, יחד עם תצהיר המתורגמן.
כאשר הוצג לנוטריון מסמך שחלק ממנו כתוב בשפה שהוא מבין וחלק לא, האם הוא יכול לאשר את נכונות התרגום של החלק במסמך שהוא מבין, ולציין באישור שהוא מתייחס רק לאותו חלק?
העיקרון הבסיסי העולה מהחוק ומהתקנות, לגבי האישורים הנוטריוניים, הוא כי הנוטריון נושא באחריות כי הוא והלקוח מבינים את המסמך הן מילולית והן מהותית.
הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר במסמך שהוא בשפה זרה.
על הנוטריון להבין את שפת המסמך ו/או לוודא כי המסמך מתורגם להנחת דעתו וכן כי הלקוח מבין את כל מה שכתוב במסמך, בכל השפות. לא ניתן לתרגם מסמך שלם ולהבין רק חלק ממנו. זה לא עולה עם הוראות הדין המחייבות כי הנוטריון יבין מה שכתוב ואף יסביר זאת ללקוח.
ההוראות החוקיות הישירות לעניין זה הן:
סעיף 15 לחוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976, קובע כי:
"לא יאשר נוטריון נכונותו של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו".
תקנה 7 לתקנות הנוטריונים, תשל"ז – 1977, קובעת:
(א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו.
(ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו, או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור.
תקנה 14 א לתקנות הנוטריונים, תשל"ז – 1977:
(א) נוטריון העורך אישור על קבלת תצהיר או הצהרה אחרת של מתרגם לעניין נאמנותו לשפת המקור של תרגום שערך, יציין על גבי האישור: "אישור זה אינו מהווה נכונותו של התרגום על ידי הנוטריון על פי סעיף 7 (4) לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976".
(ב) הנוטריון יסביר למבקש האישור קודם לעריכת האישור את משמעות ההערה על גבי האישור כאמור בתקנה משנה (א).
אי לכך, נראה כי יש לתרגם את המסמך כולו ובכלל זה את כל השפות המופיעות בו. במידה והנוטריון אינו מבין את כל השפות הכתובות, יש לדאוג לתרגום של השפות שאינו מבין, כמו כן, על הנוטריון לוודא שהשפות הזרות הרשומות במסמך ואינן מובנות ללקוח, יתורגמו ויוסברו לו. בכל מקרה על הנוטריון לפרט באישור את הדרכים בהם נקט.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם:
דיני משפחה וירושות, פשיטת רגל , הוצאה לפועל , איחוד תיקים, מחיקת חובות ועיכוב יציאה מהארץ.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה.עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתלי בית המשפט.
