הסכם לחיים משותפים לילד שלא נולד-מה אומרת הפסיקה?

תוכן עניינים

הסכם לחיים משותפים לילד שלא נולד האם אפשרי-זו השאלה שעמדה להכרעה בפני בית משפט לענייני משפחה

בני זוג ביקשו לאשר הסכם חיים משותפים אשר כלול בו סעיף על ילדים עתידיים האם בית המשפט אישר את ההסכם?

הצדדים הם בני זוג, אשר ערכו ביניהם הסכם לחיים משותפים, המסדיר ביניהם את כלל ההסכמות והתניות הממוניות והרכושיות שביניהם וכן את ענייני הקטין המשותף שיש בכוונתם להביא לעולם, החזקתו ומזונותיו.

בני הזוג הגישו הצדדים בקשה משותפת לאישור ההסכם ומתן תוקף של פסק דין לו, ע"פ הוראות חוק יחסי ממון בין בני הזוג, התשל"ג-1973 וחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959 וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

בהסכם לחיים משותפים כללו סעיפים אשר התייחסו לילד משותף אותו מתכוונים הצדדים חהביא לעולם.

כך התייחסו בהסכם לנושאים הבאים: "משמורת הילד המשותף" מסדיר את ענייני המשמורת המשותפת, הסדרי ראיה בין ההורים, חינוכו, יציאתו מן הארץ, מקום מגוריו ועוד. פרק ו' להסכם: "חיובי מזונות" מתייחס למזונותיו של הקטין.

לקבלת דוגמא של הסכם לחיים משותפים לחצו ממש כאן

לקבלת ייעוץ עם עורך דין מומלץ לענייני משפחה לחצו ממש כאן

האם לבית משפט לענייני משפחה יש סמכות לאשר הסכם לחיים משותפים על קטין שלא נולד? התשובה לכך שלילית

בתמ"ש 8240/99 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו), מסכם כב' השופט שוחט את סמכותו של ביהמ"ש:

"המבחן לסמכותו של ביהמ"ש לעניני משפחה לפי סעיף 3 (ג) לחוק הוא – ביהמ"ש מוסמך לאשר וליתן תוקף של פסק דין להסכם גם ללא תובענה בפניו, אם הוא היה מוסמך להיזקק לתובענה שהיתה בפניו בענין נשוא ההסכם. לשון אחר, אם ביהמ"ש לעניני משפחה מוסמך להיזקק לתובענה בעניני משפחה שבפניו, מוסמך הוא להיזקק לענין נשוא התובענה גם ללא תובענה ולאשר הסכם שמוגש לו באותו ענין וליתן לו תוקף של פסק דין

כך למשל שני אחים החותמים על הסכם הלוואה לפיו יחזיר האח האחד את זכום ההלוואה בעוד שנה, אינם יכולים לפנות לבית המשפט ולבקש אישור מראש להסכם וליתן לו תוקף של פסק דין, שכן עדיין לא קמה בידי המלווה עילת התביעה לתבוע את אחיו על פי ההסכם…".

סמכותו של בית המשפט, אפוא, לאשר הסכם לחיים משותפים וליתן לו תוקף של פסק דין לאותו הסכם, עומדת לו רק בעניינים שלגביו נתונה לביהמ"ש הסמכות לפי חוק, קרי- הסכמים "בענייני משפחה", כהגדרתם בסעיף 1 לחוק.

על פי ההגדרות בסעיף 1 דלעיל, בית משפט קונה סמכות אוטומטית לדון מבחינה עניינית תובענה בענייני המעמד האישי, כמשמעותה בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים (סעיף 1(1) לחוק); תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה (סעיף 1(2) לחוק); תובענות בעניינים מסוימים (סעיף 1(3); (4); (5) לחוק); בתובענה לפי חוקים ו/או דינים מסוימים (סעיף 1 (6) לחוק).

בית המשפט קובע כי "בשלב זה, המדובר בקטין "ערטילאי", שהוא רק בגדר "רצון" של הצדדים להביאו לעולם, הא ותו לו. האשה עדיין לא הרתה ואין לצדדים גם כוונה להרות עד אשר יאושר ההסכם ויינתן לו תוקף של פסק דין. האם יעלה על הדעת, כי בית משפט יבחן תניות שמתייחסות לקטין "תאורטי" זה, מבלי שיש מושג מהי "טובתו", וייתן תוקף של פסק דין לעניינים מהותיים ואקוטיים מבחינתו –  משמורתו ומזונותיו. אישור בית משפט של הסדרים שכאלה יהווה התעלמות מטובת הקטין הספציפי שיבוא לעולם והתפתחותו העתידית".

לאור כל האמור לעיל, בית המשפט דחה את הבקשה לאישור ההסכם לחיים משותפים במתכונתו הנוכחית.

השאר פרטים לייעוץ ללא התחייבות