הסכם ממון ידועים בציבור שלא אושר האם בתוקף?

הסכם ממון ידועים בציבור שלא אושר האם בתוקף?

הסכם ממון ידועים בציבור שלא אושר האם בתוקף? אחת השאלות היומיומיות שמקבל עורך דין בנושא הסכם ממון היא מה תוקפו של הסכם שלא אושר כמתחייב על פי סעיף 2 לחוק יחסי ממון, והאם יש להבחין בין התקופה בה ניהלו הצדדים חיי זוגיות של ידועים בציבור לבין תקופת הנישואין?

פסק הדין שיובא להלן ממחיש פעם נוספת את הצורך בעריכה מדוייקת וברורה של הסכמי ממון כמו גם הסכמי חיים משותפים

שאלה כזו בדיוק הגיעה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. באותו מקרה מדובר בצדדים אשר הינם יהודים ואשר ניהלו מערכת יחסים זוגית משנת 1996. לאחר 14 שנות זוגיות נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2010 ונולדו להם שני ילדים.

לבעל שלושה ילדים נוספים שהינם בגירים, שניים מנישואיו הראשונים וילדה נוספת שנולדה לו מחוץ לנישואין.

הסכם ממון ידועים בציבור ? האם זהו סוג ההסכם הנכון
הסכם ממון ידועים בציבור

עוד בהיותם ידועים בציבור ולפני נישואיהם ערכו הצדדים הסכם ידועים בציבור בכתב אשר הסדיר חלק מהעניינים הרכושיים שבין הצדדים. ההסכם נעדר תאריך, אולם בית משפט קמא קבע כי הוא נחתם בשנת 1997 בסמוך לאחר היכרותם.

כאמור, ההסכם שנחתם ביניהם עוד בהיותם ידועים בציבור מעולם  לא הובא לפני ערכאה מוסמכת לשם אישורו בין היתר על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג , תשל"ג-1973

הסכם ממון ידועים בציבור שלא אושר מה נכתב בהסכם?

מפאת חשיבותו הובא ההסכם במלואו על ידי בית המשפט לענייני משפחה

"1. מוסכם על שני הצדדים כי ק' ב' ד' מעוניינת לגור בביתו של י' א' ברחוב ****** ** קרית ******.

2. שני הצדדים מסכימים שק' תכנס לגור בבית הנ"ל ללא תשלום שכ"ד בין היום ובין בעתיד אך עם השתתפות בתשלומי הארנונה המים הביוב החשמל והטלפון בגין המגורים בבית. כל זאת בתנאי שלא' י' לא יגרם שום נזק בגין תביעה כלשהי לבעלות או לזכויות כלשהם (לרבות זכות מגורים בבית), על בית זה או על נכסים שישנם בבעלותו או שיהיו בעתיד בבעלותו או שהם רשומים על שמו של א' י' או שיהיו רשומים על שמו בלא שום תלות במשך הזמן שק' תגור בבית זה, ובלי שום תלות בכל עניין או דבר כלשהו.

3.מוסכם בזאת כי כל תביעה שתוגש ע"י ק' ב' ד' לזכויות כלשהם על נכסים ששייכים לא' י' או שמוזכרים בסעיף 2, תהיה בטלה ומבוטלת על סמך הסכם זה. במידה ותוגש אי פעם דרישה או תביעה מהסוג הנ"ל, מוסכם בזה כי התובעת ק' ב' ד' תפצה את א' י' במלוא סכום התביעה וכן בפיצויים על פי החוק וכן התביעה תבוטל על ידה.

מאידך מוסכם בזאת כי לק' ב' ד' לא יגרם שום נזק בגין תביעה על נכסים שירשמו על שמה או נכסים שנמצאים בבעלותה או שיהיו בבעלותה ואם תוגש תביעה לזכויות על נכסים אלו, תפוצה ק' ב' ד' ע"י א' י' במלוא סכום התביעה וכן בפיצויים לפי החוק.

4. מוסכם בזאת כי כל מה שנמצא בבית ברחוב ****** ** כולל הבית עצמו, לצורך הסכם זה שייך לא' י' בלבד ובבעלותו המלאה בלבד, וזאת למעט בגדי נשים, כלי מיטה, צלחות ומגבות".

5.בבעלות הבעל מספר נכסי מקרקעין – שלוש דירות ומגרש, אשר נרכשו במועדים שונים והרשומים על שמו:

א.         דירה בקרית ****** אשר נרכשה בשנת 1994 ללא הלוואת משכנתא. בדירה זו התגוררו הצדדים בשנים 1997-2006, עובר לנישואיהם (להלן: "דירת מ'").

ב.         דירה ב**** *** אשר נרכשה בשנת 1997, בה לא התגוררו הצדדים מעולם. לא נלקחה הלוואת משכנתא עבור רכישתה, ודמי השכירות שהתקבלו מדירה זו הועברו לחשבון הבנק של הבעל (להלן: "דירת פ'").

ג.          דירה בקרית ****, אשר נרכשה בשנת 2005. בית משפט קמא קבע כי דירה זו נרכשה מכספי מכירה של דירה ב****** שנרכשה על-ידי הבעל טרם היכרות הצדדים, ללא הלוואת משכנתא. בדירה זו התגוררו הצדדים בשנים 2006-2014, כאשר בשנת 2010 נישאו הצדדים ובשנת  2013 נולדו ילדיהם (להלן: "דירת ח'").

ד.         מגרש ב**** **** שנרכש על-ידי הבעל במהלך תקופת נישואי הצדדים (בין שנת 2010 לשנת 2011).

הסכם ממון ידועים בציבור שלא אושר האם ניתן לבטלו

האישה טענה בבית המשפט כי הסכם הממון שחתמו ביניהם אין לו כל תוקף לנוכח העובדה שמעולם לא אושר.

לדברי האישה בשנת 1996 – בתחילת הקשר בין הצדדים וערב מעברם להתגורר בצוותא בדירה הם חתמו על הסכם ממון כללי וגורף שנערך על ידי הבעל, ללא שניתן לאישה ליווי או ייעוץ משפטי.

לטענת האישה, טעה בית משפט לענייני משפחה כשלא פסק כי ההסכם בטל לאור העובדה שלא אושר עם נישואי הצדדים, בהתאם להוראות סעיף 2 (א) לחוק יחסי ממון.

בהקשר זה מוסיפה האישה וטוענת כי הצדדים לא צפו בעת חתימת הסכם ממון , את מלוא קורות חייהם – החלטתם לבוא בברית הנישואין; טיפולי פוריות מפרכים; הבאת ילדים בהליכי פונדקאות ורכישת נכסים רבים שלא אוזכרו בהסכם. ההסכם נערך בצורה לאקונית, והוא "שותק" לגבי התפתחויות רבות ומהותיות במסגרת יחסי הצדדים.

האישה הדגישה כי נשאה בכל ההוצאות הכרוכות בהליכי הפונדקאות לצורך המטרה הנעלה של הבאת ילדים, וכי יש לתת ביטוי טוב יותר לכל הפעולות אותן ביצעה המבקשת במשק הבית ותמיכתה בבעלה וכי אלה אמורים לקבל ביטוי במסגרת האיזון הכולל ולשם השגת חלוקה שוויונית.

עוד לטענת האישה, יש לראות בנכסי הנדל"ן שהבעל נהג לרכוש כחלק מהעתודה הכלכלית של הצדדים, קרי חלק מהזכויות הסוציאליות שבהתאם לחוק יחסי ממון יש לאזן את שווין.

"הסכם ממון" ידועים בציבור מה טען הבעל בעניין זה?

לטענת הבעל החוזה שנחתם בין הצדדים, מציין כי בין הצדדים יתקיים משטר של הפרדה רכושית מוחלטת ללא כל כוונת שיתוף, וכך הם פעלו גם לאחר נישואיהם. עובדה היא שלאחר שהמשרד בו עבדה האישה נסגר והיא קיבלה כספי תגמולים המגיעים לסך של מאות אלפי שקלים, הבעל לא ביקש לקבל זכויות באותם הסכומים.  לטענת הבעל, האישה הייתה יכולה לרכוש דירה מהכספים שקיבלה ממקום עבודתה כפיצויים בתוספת 180,000 ₪ אותם פסק לה בית משפט קמא.

הבעל הדגיש בכתב הגנתו כי בית משפט קמא לא קבע שההסכם תקף מכוח סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון אלא רק ציין את הוראות החוק והתייחסות הפסיקה לכך. לטענתו, צדק בית משפט קמא משקבע שההסכם תקף מכוח חובת תום הלב, ומטעמי מניעות לאור משטר ההפרדה הרכושית לפיה נהגו הצדדים.

עוד ביקש הבעל להדגיש כי בטרם החלו הצדדים בהליך הפונדקאות, הוא הבהיר לאישה כי הסכמתו להבאת ילדים לעולם, מותנית בכך שהצדדים יגורו בבית משותף ושהילדים יגדלו במסגרת משפחתית. אלא שבפועל, לאחר שהבעל אישר את צו ההורות, האישה עזבה את הבית ביחד עם הילדים. עוד לטענתו, על פי המוסכם בין הצדדים, רוב עלויות הפונדקאות יעמדו לפתחה של האישה, ומנגד הבעל יקבל על עצמו את ההתחייבות לדאוג לפרנסת הילדים עד גיל 21 שנים.

עוד טען הבעל כי צבר את כל רכושו עוד לפני שהכיר את האישה, מלבד הקרקע ב**** **** שנרכשה גם היא מכספיו.  הבעל הוא בעלים של שלוש דירות כשאחת משמשת למגורים ושתי הדירות הנותרות עתידות לשמש אותו כמקור למחייה לאחר שיפרוש מעבודתו ולשם מימון מזונות לילדיו. הבעל מוסיף וטוען כי האישה מעולם לא דאגה לצרכיו לפני הולדת הקטינים. למעשה האישה עזבה את בית הצדדים למשך פרקי זמן ממושכים מדי פעם בפעם, וכל אחד מהצדדים ניהל חשבונות בנק נפרדים, תוך הפרדה רכושית מוחלטת. באשר למזונות הילדים, טוען הבעל כי אלה נפסקו לאחר שבית משפט קמא בחן את כלל צורכי הקטינים, לקח בחשבון את גילו המתקדם של הבעל המתקרב לגיל פרישה, ואת העובדה שהכנסתו עתידה להצטמצם אך לכדי דמי השכירות שיתקבלו משתי הדירות שבבעלותו ומקצבת הביטוח הלאומי ורק לאחר מכן קבע את גובה המזונות.  

"הסכם ממון" והסכם חיים משותפים ידועים בציבור האם חייב אישור בית המשפט?

הסכם ממון לפני הנישואין חייב אישור נוטריון הסכם ממון לאחר הנישואין חייב אישור בית משפט לענייני משפחה.

כאמור, הצדדים נישאו בשנת 2010 ולפיכך מאותו מועד חל עליהם חוק יחסי ממון.

בהתאם לסעיף 3 לאותו חוק, לא עשו בני הזוג הסכם ממון, ואם עשו במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2.

חוק יחסי ממון מורה כי אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקניינם של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובת השני, היינו, הוא מחיל במהלך חיי הנישואין משטר רכושי של הפרדה מוחלטת בין נכסי בני הזוג. אלא  שעם פקיעת הנישואין, או בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 5א לחוק יחסי ממון, יחול הסדר איזון המשאבים על פיו זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל הנכסים שצברו שניהם, למעט נכסים מסוימים כמפורט בסעיף 5 לחוק.

בהתאם לסעיף 3 חוק יחסי ממון הסדר איזון המשאבים יחול כברירת מחדל, כל עוד לא קבעו בני הזוג אחרת במסגרת הסכם ממון

במילים אחרות, אם הצדדים כרתו ביניהם הסכם ממון , ואישרו אותו בפני הערכאה המתאימה, לא יחול בעניינם הסדר "איזון המשאבים", אלא אותו הסדר רכושי עליו הסכימו בכתב (השווה: ע"א 486/87 אבידור נ' אבידור, פ"ד מב(3) 499 [פורסם בנבו] (6.10.1988).

סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג מגדיר "הסכם ממון" כ"הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם". תנאי לתוקפו של הסכם הממון הוא, כי יהיה בכתב והוא טעון אישור בית המשפט או בית דין דתי או רושם הנישואין.

האישור יינתן רק לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

בית המשפט חוזר על ההלכה לפיה אישור המוענק על ידי בית משפט להסכם ממון מהווה תנאי לתקפותו – זהו הכלל לענייננו (ע"א 490/77 נציה נ' נציה, ל"ב(2) 621 [פורסם בנבו] (7.6.1978) ; ע"א 169/83 יונה (שרעבי) שי נ' ששון (שרעבי) שי, ל"ט (3) 776 [פורסם בנבו] (28.10.1985).

עוד קובעת הפסיקה, כי יש להבדיל בין "הסכם ממון" המסדיר את מכלול היחסים הרכושיים בין הצדדים וצופה פני נישואין (במידה ונערך עובר להם) או צופה פני גירושין (במידה ונערך במהלך חיי הנישואין), לבין "הסכם רגיל" או עסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין, שעליהם יחולו עקרונות הדין הכללי (דיני חוזים, דיני המתנה וכדומה):

"…המבחן, אם הסכם פלוני בין בני-זוג הוא "הסכם ממון" אם לאו, טמון במטרתו. אם זו צופה פני איזון משאבים בענייני ממון לעת מוות או גירושין, לפנינו "הסכם ממון", יהיו ממדיו רחבים או צרים. לעומת זאת, אם זו נוגעת ליחסים שוטפים או לעיסקה רגילה בין בני-אדם – לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, אלא למשל דיני חוזים או קניין, ללא קשר נראה לעין עם איזון משאבים בעת גירושין או מוות – לפנינו הסכם רגיל, שדינים אלה (לפי הנושא) חלים עליו" (ע"א 169/83 יונה (שרעבי) שי נ' ששון (שרעבי) שי, ל"ט (3) 776 [פורסם בנבו] (28.10.1985).

בית המשפט קובע כי לאחר עיון ובחינה של ההסכם אותו ערכו הצדדים, שוכנע כי הסכם זה אינו צופה פני עתיד; הוא אינו צופה "פני נישואין" ובוודאי שאינו צופה "פני גירושין". משכך הוא נעדר תכונות של "הסכם ממון".

בית המשפט קובע כי לא מתקבל על הדעת כי בעת עריכת ההסכם בסביבות שנת 1997, הצדדים צפו את נישואיהם בשנת 2010, את טיפולי הפוריות המפרכים, ולאחריהם את הליך הפונדקאות אותו יידרשו לעבור ואת הבאת ילדיהם לעולם בשנת 2012. כך מתחייב גם נוכח האמור בפתיח ההסכם, ויש לפרשו כמתחייב מלשונו כמי שהגביל את תחולתו לכדי אותה תקופה שקדמה לנישואין אשר טרם נראו באופק, כאשר ההסכם נועד לאותו פרק כשהקשר עוד בתחילתו. אף למקרא ההסכם עולה הרושם כי באותו מועד הצדדים טרם ראו עצמם כבני זוג, והקשר ביניהם לא הוגדר כקשר זוגי: "… ק' מעוניינת לגור בביתו של י' א' ברחוב…".

מנוסח הסכם חיים משותפים עולה כי זה אינו "צופה פני נישואין", על כל הכרוך בהם, והוא אינו כולל בתוכו התייחסות למצב בו הצדדים יביאו ילדים משותפים לעולם.

זאת ועוד, ההסכם מציין כי מגוריה של האישה בבית בקרית ****** לא יקנה לה זכויות בו. עם זאת לא צוין כי לא יהיה במשך הזמן שהאישה תגור באחד מהנכסים העתידיים שירכשו, אם ירכשו, כדי להקנות לה אי אלו זכויות בהם.

ניכר בנוסף, כי ההסכם לא מסדיר את כלל העניינים הכרוכים בנישואין ובגירושין כדוגמת הפרדה רכושית וחלוקת הזכויות אותן צברו הצדדים בצוותא במהלך חייהם המשותפים, ענייני משמורת וזמני שהות, וגובה מזונות הקטינים.

אי צפיית אירועים כה משמעותיים בחייהם של הצדדים מלמדת בהכרח, כי אותו הסכם שנערך לפני שנים רבות כלל את ציפיית הצדדים אך לאותה התקופה בה הם היו ידועים בציבור, ובסמוך למעבר האישה למגורים משותפים עם הבעל בדירתו בקרית ******. 

במילים אחרות, תקופת עריכת הסכם הממון שחלה בסמוך להיכרות הצדדים ומעבר למגורים משותפים, קדמה בהרבה לנישואי הצדדים ולהבאת ילדיהם הקטינים לעולם, ונוסח ההסכם אינו מתייחס כלל, ולו ברמיזא, לסוגיות עתידיות אלו.

הסכם ממון התנאים לתוקפו הינם עריכת ההסכם במסמך כתוב והבאתו לאישור בפני ערכאה מוסמכת:

2בדברי ההסבר להצעת חוק יחסי ממון נאמר, כי חשיבותו של הסכם ממון דורשת פורמאליות מסוימת הבאה לידי ביטוי בדרישה לערוך את ההסכם בכתב, כמו גם בדרישה שההסכם יאושר על-ידי ערכאה משפטית מוסמכת.

ראה לעניין זה לשון הצעת החוק:

"כדי להעמיד את בני הזוג על רצינות ההסכם ותוצאותיו, דורש החוק המוצע גם אימותו בידי רושם הנישואין, כל אימת שהוא נעשה לפני עריכת הנישואין או בשעת טכס הנישואין…ואישור בית המשפט או בית הדין הדתי כשההסכם נעשה תוך כדי קיום הנישואין…" (ה"ח תשכ"ט מס' 849, עמוד 333). 

בין אם הסכם הממון נערך לפני הנישואין ובין אם לאחריהם, יש צורך בהבאת ההסכם לאישור בפני רושם נישואין, נוטריון או ערכאה משפטית מוסמכת.

עם זאת יש להבדיל בין החשיבות המכרעת בקבלת אישור מערכאה מוסמכת להסכם שנערך לאחר הנישואין או במהלכם, לבין הסכם שנערך עובר לנישואין. זאת לאור המשמעויות הנובעות מקשר הנישואין, בהתאם לחוק יחסי ממון או בעבר בהתאם לחזקת השיתוף.

3חוק יחסי ממון אינו קובע דרישה טכנית בלבד של אישור ההסכם בפני ערכאה שיפוטית, אלא מדובר בדרישה מהותית שתפקידה לבחון האם ההסכם נערך בלב שלם ובנפש חפצה, האם הצדדים מסכימים לכל התנאים המופיעים בו, והאם הם מבינים את מלוא המשמעויות הנובעות ממנו.

הסכם ממון חשיבות הבאת ההסכם לאישור הערכאה המסומכת מה אומרים פסקי דין בעניין?

ראה לשם הדוגמה הדברים שנאמרו בע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421 [פורסם בנבו] (29.6.1982):

"בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל ואישה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם, אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם…על בית המשפט להיווכח בעת מתן האישור, המתבקש ממנו, כי הצדדים עושים את ההסכם מרצון ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. האישור המתחייב על-פי חוק מגמתו להבטיח את קיומה של גמירת דעת מצד שני בני הזוג. בשל הבעיות הרבות, וביניהן תופעות בלתי רצויות המתלוות לעתים לדרך כריתתו של חוזה בין בני-זוג, ביקש המחוקק להבטיח כי התוקף להסכם יינתן רק על יסוד הסכמה, המובעת בו במעמד ובבהירות הראויה, ולמטרה זו הפקיד את בית המשפט או את בית הדין הדתי, לפי העניין, על מתן האישור".

יתרה מכך, יש לראות בעובדה כי לאחר שהצדדים באו בברית הנישואין, הם לא מצאו לנכון לאשר את אותו הסכם, בפני ערכאה שיפוטית מוסמכת, ככל שבקשו לתת לו תוקף מחייב, דבר  המעיד על זניחת ההסכם, או מקים חזקה על פי הדין – חוק יחסי ממון, לפיה הם לא היו עוד מעוניינים לראות בו כמחייב, אחרת, היו מבקשים לאשרו.

יתר על כן, נישואי הצדדים ובהמשך הבאת ילדים לעולם, בצל ברית הנישואין, מהווים אירועים מכוננים ומרכזיים בחיי בני זוג, גם אם קודם ניהלו זוגיות שלא בצל נישואין, והם מקימים אינדיקציות חזקות ביותר לחיי שיתוף ותפיסה שונה לזוגיות ולתוצאותיה. אירועים אלה, הן על פי הדין והן על פי ההיגיון וניסיון החיים, נתפסים כמי שמקימים חזקה בדבר רצון לחלוק במשאבים הנצברים בתקופה זו, גם אם קדמה להם  בתקופת הקשר הזוגי הסכמה מפורשת אחרת, ואת תחולתה יש לצמצם לאותה תקופה בלבד, כל עוד ולא אושררה מחדש, כמתחייב על פי חוק יחסי ממון.

הסכם ממון ידועים בציבור שלא אושר פסקי דין

בשורה של פסקי דין נקבע כי הסכם ממון אשר לא קיבל את אישור הערכאה המוסמכת, הינו חסר תוקף (ע"א 169/83 יונה (שרעבי) שי נ' ששון (שרעבי) שי, ל"ט (3) 776 [פורסם בנבו] (28.10.1985).

אלא שעם השנים הובעה עמדה אחרת לפיה גם הסכם שלא אושר עשוי להיחשב כתקף (בע"מ 4547/06 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (11.6.2006)), אך זאת רק כאשר עיקרון תום הלב וטעמי מניעות מחייבים זאת. כך למשל, מקום בו ערכו בני הזוג הסכם ממון שלא אושר, אך מאז חתימתו הם נהגו בהתאם לכללים הכתובים בו.

יפים לעניין זה גם הדברים שנאמרו בע"א 5640/94 חסל נ' חסל, פ"ד נ (4) 250 [פורסם בנבו] (9.1.1997), שאומנם נאמרו שם בנוגע לחזקת השיתוף אך הם יפים גם כאן:

"מטרתה של חזקת השיתוף היא צדק חברתי המבוסס על שוויון בין המינים, והיא נובעת מההשקפה כי שני בני הזוג תורמים, כל אחד לפי דרכו, במידה שווה לרווחת המשפחה. תרומתו של כל אחד מבני הזוג איננה בהכרח תרומה כספית ממקורות חיצוניים להכנסות ולרווחים הנצברים בקופה המשותפת ; יכול שתהיה תרומה של עבודות בית, טיפול בילדים ובחינוכם, ואף על-ידי קיומו וטיפוחו של בית משותף – במשמעותו הגשמית, הרוחנית והרגשית – כך שבן הזוג השני יכול לעבוד מחוץ לבית בלי שעול טרדותיו יהיה עליו".

יתרה מכך, סבורני כי אף אם הצדדים נהגו בתחילה בהתאם להסכם הנושן משנות ה-90, אין הדבר אומר כי שניהם הסכימו להחלתו כאמור גם לאחר מכן כשהנסיבות ישתנו, והם אכן השתנו ב-2010, שנים רבות לאחר ההסכם. על כן יש לעמוד על כוונתם הסובייקטיבית ולבחון האם הם היו מודעים לכלל ההשלכות של ההסכם, לאחר נישואיהם והבאת ילדיהם לעולם, והאם הסכימו לכך.

במילים אחרות, יש לבחון האם כל אחד מהצדדים הסכים לכך שלאחר נישואיהם ובהמשך לאחר הבאת ילדים לעולם, ההפרדה הרכושית תישמר, כך שהשיתוף הנלווה לחיי הנישואין ומשטר "איזון המשאבים" הקבוע בחוק יחסי ממון לא יחול עליהם.

לנוכח זאת קובע בית המשפט המחוזי כי בעניין זה כי יש לקבל את ערעור האישה בנוגע לתחולת ההסכם משנת  1997 ולהגבילה לתקופה עד לנישואי הצדדים, כאשר ממועד זה ואילך יחולו עליהם הוראות חוק יחסי ממון ומשטר איזון המשאבים, בכל הנוגע לזכויות מכל מין וסוג שהוא שצברו הצדדים ממועד הנישואין ואילך.

לחזרה לחלק ספציפי במאמר
עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם:
דיני משפחה וירושות, פשיטת רגל , הוצאה לפועל , איחוד תיקים, מחיקת חובות ועיכוב יציאה מהארץ.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה.עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתלי בית המשפט.

שגרירות גרמניה בתל אביב דף מידע מוגש על ידי עורכת דין ונוטריונית רחל שחר
השאירו פרטים לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

זמינים 7 ימים בשבוע!